בעמוד הפייסבוק של אלגאוצ'ו יש תחרות איומה במיוחד בעיניי, בה בחורים (הפרסומת נכתבה בלשון זכר, אבל נאמר שם שהיא מתייחסת לשני המינים… כתוב בסעיף הראשון של התקנון שלהם והכל!) מחפשים את הצעת הנישואים הפומפוזית המקורית והמיוחדת ביותר שהם יכולים להעלות על דעתם, זאת על מנת להציע נישואין לבת מזל (?) כלשהי על במות "טעם העיר" מחר. הפרס הוא קייטרינג לעד 150 איש מבית אלגאוצ'ו וההצעה הזוכה תפורסם, כמובן, בynet – יחד עם תמונה ופרטים של הזוג המאושר. השמחה רבה, המבוכה אולי גם. ליבי ליבי לאותה בחורה (או בחור, אין לדעת. פוסט זה מתייחס אמנם ללשון המודעה אך תומך ביכולתם של שני המינים להציע נישואין לכל איש ואישה אשר להם יחפצו להציע), שיש סיכוי כלשהו ששייכת לאותם אחוזים גבוהים (כולי תקווה) של אנשים שעדיין חושבים שהצעות נישואין איכשהו קשורות לשני אנשים, לא רק לאחד או לחלופין לא להמונים. אבל, נו, טעם וריח וכאלה?

בכל מקרה, בטעם העיר לא אהיה יען כי הגשות סוף שנה (המושכות איתן מטה את הבלוג, פה ושם. עמכם הסליחה על דלות החומר. דף הפייסבוק מתעדכן טיפה יותר). כנראה שזה לטובה. אי לכך אני טומנת את ידי בצלחות אחרות כיאה לסטודנטית שסובלת מבעיה קשה של הדחקת מצב ההגשות שלה. הוסיפו לקלחת את יום הולדתו של א', וכך בשבת האחרונה הייתי במסעדת "לבן".

מיקומה האסטרטגי של המסעדה ללא ספק מושך אליה לקוחות רבים (כל אותם רבבות מנויי סינמטק, כמובן), אבל בלי קשר מדובר במקום נחמד למראה. אנחנו ישבנו במרפסת החיצוני יותר וזכינו לנוף של דשא, ואני אפילו ראיתי סוס! פסטורלי. הזמנתי לי "פיצה לבנה" – גבינה כחולה, ריקוטה, מוצרלה, פטריות, תפו"א, ארטישוק, צנוברים, פטרוזיליה ושמן כמהין, כפי שניתן לראות בתמונה מעלה לפחות חלקית. היה מוצלח ביותר. הכמות הייתה נכבדת, הבצק דקיק ופריך, הגבינה גבינתית והסכין עגולה – ואני, אני אוהבת שמגישים לי סכינים עם האוכל. אמנם הייתי שמחה לעוד גבינה, אבל האמת היא שאני תמיד שמחה לעוד גבינה…

עוד בשולחן הוזמן שניצל, שהיה טעים אם כי לא יוצא דופן, ומירקות עונה מוקפצים נרשמה הזמנה שנייה.

ואז, קינוחים. א' הזמין עוגת גבינה, שהגיעה מעוצבת להפליא.

כמו שאתם רואים זה יפה. יש שם פרח למעלה! אבל מה, העוגה הייתה יותר פודינגית (חביצתית, אם תרצו) מעוגתית (זה הבלוג שלי ואמציא בו מילים אם ארצה). הג'ל הזה למעלה היה קצת לא ברור, ורק כשבחנתי את התפריט באינטרנט הבנתי שהוא אמור להיות זיגוג פסיפלורה. עכשיו, כן, הטעם היה סבבה שכזה. אבל עדיין – ביחס לעוגת גבינה, טעמתי טובות בהרבה. בעיניי זו הייתה די נפילה ברמה.

באשר אליי, אני הזמנתי מה שנאמר לי שהוא קראמבל תפוחים ותותים. באינטרנט כתוב פירות העונה, מעניין איך הוא משתנה עם הזמן.

בכל מקרה, תותים לא ממש ראיתי שם. אוכמניות (או סוג דומה כלשהו של berry – שזה "ענבה" בעברית, אז הנה למדתי היום משהו חדש) דווקא כן. אישית אני חושבת שאני מעדיפה במנות כאלו תפוחים נטו, אבל זה באמת עניין של טעם. המנה הייתה טעימה ביותר, וכך גם גלידת הוניל שליוותה אותה.

לאורך הדרך קיבלנו שירות טוב מאוד, ובאופן כללי אני הייתי מכריזה על המקום יקר מעט אבל חביב – בעיקר אם אתם באיזור הסינמטק בכל מקרה. כמו כן אני חייבת לציין שבעת שאכלנו הגנבתי מבטים לעבר המנות הרבות שהובלו לשולחנות השונים וכל אחת מהן נראתה מצוין, ברמה שדי  הרשימה אותי. העיניים לא ייצאו רעבות כאן. או בעצם, הן ייצאו רעבות מאוד. הממ.

מסעדת "לבן בסינמטק", דרך חברון 11, ירושלים.

(הממ. הרבה סוגריים יש היום בבלוג…)

3 comments on “לבן בסינמטק ירושלים”

    • מצטרפת לתשבוחות על המקום… אני דווקא חושבת שהקינוחים שלהם לא רעים בכלל, גלידת הטחינה הבייתית מצויינת

השאר תגובה