תגית: featured

מוצ'י ערמונים

כפי שציינתי בפוסט קודם, בשלושת החודשים האחרונים אני לומדת יפנית. עבורי, זו הייתי מתנה לעצמי שהיא הגשמה של חלום קטן. אני חובבת נלהבת של התרבות, האסתטיקה, וזו הייתה חוויה נפלאה ללמוד (אצל סיגל יזרעאלי, המאוד מומלצת, למי שמעוניין) את השפה.

רגע לפני שהחלטנו כולנו להמשיך לקורס נוסף (מתחילים 2, כי מתקדמים זה ל,אממ, אנשים שעברו את מתחילים 2) נערך השיעור האחרון. סיגל אמרה לנו שהיא אחראית על האוכל, ואם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להביא שתייה או קינוח.

קינוח.

קי.נו.אח.

מיד ידעתי שמלבד קינוח נורמלי ליתר ביטחון, אני אכין קינוח יפני.

מוצ'י במילוי ערמונים

בדימיוני ראיתי את עצמי מפסלת קינוחים מדהימים וצבעוניים בשלל צורות וצבעים. פרחים, עיגולים, קוביות… דמיוני התפרע בעודי מחפשת מתכון מוצלח למה שעד עכשיו היה עבורי שורה בפרוסמינר שלי מ-2010, שעסק באסתטיקה של אוכל יפני, והרבה מאוד בהיות בפינטרסט – מוצ'י. האתגר החודשי של מנטקה, בסימן ערמונים ("אני אשתתף באתגר החודשי גם אם זה יהרוג אותי!" פיסבקתי למורקייק), גרם לי להשתכנע שאכין מוצ'י במילוי מחית ערמונים מתקתקה. מוצ'י בגרסתו הקינוחית המדוברת בה נעסוק בפוסט זה הוא קינוח שעשוי מקמח אורז דביק, סוכר ומים, וממולא לרוב במחית כלשהי (נניח, שעועית…) ולכן זה נשמע לי מתאים להפליא. בנוסף, כקינוח שעשוי מכמות כה מועטה של רכיבים צמחיים הוא פרווה, ידידותי לרגישים ללקטוז, צמחוני, טבעוני, ללא גלוטן – מתאים להמון אנשים! אבל בעיקר – גם דביק. ממש, ממש דביק. כל כך דביק שאנשים נחנקים ומתים משום שנגסו נגיסה גדולה מדי במוצ'י. אם לא קנו אתכם כל התיאורים עד עכשיו, תודו שהחנק עשה את זה. תודו.

אז, יצאתי לי ל"לגעת באוכל" ורכשתי חבילה של קילו ערמונים (מסתבר שהם מאבדים ממשקלם עם הזמן אבל זו החבילה) מתוקים טבעית וקלים לקילוף, וחבילה של קמח אורז דביק. הכנתי מחית מוצקה יחסית, שהלכה טוב עם המוצ'י היחסית צמיגי ולא הכי יציב. המתכון כאן מתייחס לכ-12 מוצ'י עגולים בגודל בינוני, ואם תכינו מחית מקילו ערמונים תישאר לכם די הרבה, אבל זה בסדר. אצלנו היא מתחסלת במהירות כממרח מוצלח, ואם כבר אתם מכינים מחית תכינו כמות. מה גם שיש בדף במנטקה עוד הרבה מתכונים רלוונטים 🙂

עשיתי ערבוב של די הרבה מתכונים… הכנתי וטרחתי (בעיקר את המחית, כי המוצ'י לוקח גג חצי שעה כולל הכל). אחרי אי אלו שיטוטים ופנטזיות החלטתי שהמוצ'י שלי יישאר בצבעו הלבנבן והמקורי כי אני לא באמת יודעת מה אני עושה ואני מעדיפה לעשות את זה בלי צבע מאכל. וטוב שכך החלטתי, כי בכל מקרה מדובר באחד המאכלים הפחות פוטוגניים שצילמתי אי פעם שלא לדבר על כך שחלומי על ללוש את הדבר הזה לצורות היה מופרך לחלוטין. דביק, כבר אמרתי?כשהכל היה מוכן הבנתי – אין לי מושג איזה טעם אמור להיות לזה. אין לי מושג אם זה בכלל יצא טוב.

בחיל ורעדה הגעתי לשיעור היפנית עם כדורים לא לגמרי כדוריים ותהיתי לעצמי אם אכן, הכנתי מוצ'י. קיבלתי אישור מסיגל, והרי המתכון לפניכם, המוצ'י הראשון שהכנתי בחיי, שמסתבר שיצא די כמו שהוא אמור לצאת. ואיזה טעם, באמת, יש לזה? קצת מזכיר לי רחת לוקום, משום מה. לא בגלל הטעם אלא בגלל הדביקות והמתיקות, אבל עם נגיעות של אורז שהוא באותו זמן גם בצק לא אפוי. בהתחלה זה מוזר, וגם אחר כך זה מוזר. אבל זה טעם… נרכש משהו. ואחרי זמן מה, זה אפילו הרגיש לי טעים. והפרס לבלוגר הכי פחות מגרה הולך… לי!

אבל ברצינות, זה מתכון פשוט, קל יחסית, ומאוד משעשע. אני ממליצה לנסות לפחות פעם אחת ויודעת בוודאות שאנסה אותו שוב, ולא רק בגלל שנשארה לי חצי חבילה של קמח אורז דביק. המוצ'י באינטרנטים אולי יפה יותר, אבל זה כנראה כי הוא מעובד יותר ונעשה עם תבניות מגניבות. מבחינת טעם, כנראה שזה הדבר האמיתי, והוא מאוד מעניין. שימו לב, למילוי ניתן להשתמש בכל מילוי יציב יחסית, וגם בכל הנוגע למחית ערמונים ניתן להשתמש במתכונים אחרים. העיקר שהמילוי שלכם יהיה יציב יחסית, לא קרם, לא נוזל.

 

אז ככה –

 

רכיבים למחית ערמונים

חבילה של קילו ערמונים, פרגנו לעצמכם אלטאי. הם יותר קלים לקילוף וממש טעימים. עזבו את זה שהם נראים קטנים יותר, זה שווה את זה. שמרו כמה ערמונים בצד אם אתם רוצים לשלב במילוי המוצ'י שלכם מחית יחד עם ערמון שלם שמרו כמה בצד.

250 גרם סוכר

450 מ"ל מים

חצי כפית תמצית וניל

 

רכיבים למוצ'י

200 גרם קמח אורז דביק (חצי חבילה)

100 גרם סוכר

150-200 מ"ל מים

כמויות אפיות של קורנפלור (חבילה קטנה שלמה, ליתר ביטחון)

 

אופן ההכנה:

מכינים את מחית הערמונים. שוב, זו יכולה להיות תכלס כל מחית ערמונים (או מחית משהו אחר), אבל לא נוזלית מדי – אתם לא יכולים להשתמש בקרם או משהו כזה. משהו עם נוכחות! במקרה שלי – חורצים את הערמונים בצורת X, שמים בתנור עד שהם מתרככים וקליפתם נפתחת. מקלפים שעה. מקללים את היום בו לא קניתם ערמונים בוואקום. קוצצים דק בזמן שמרתיחים את המים עם הסוכר. מכניסים את הערמונים פנימה, מבשלים עד שמתרכך עוד יותר (שעה ככה, אפשר להוסיף קצת מים אם נראה לכם שכדאי) תוך ערבוב פה ושם, מורידים מהאש, מוסיפים תמצית וניל ומרסקים בבלנדר מוט. יש לכם מחית ערמונים!

מוצ'י –

אני הלכתי על גרסת המיקרוגל. אפשר להכין בסיר אידוי, או משהו כזה, אבל בחייאת – יש גרסת מיקרוגל!

בקערה עמידה במיקרוגל, מערבבים את קמח האורז, הסוכר והמים היטב עד שהם… מעורבבים היטב.

מכניסים למיקרוגל לדקה וחצי, מוציאים ומערבבים.

מכניסים למיקרוגל שוב, לעוד שתי דקות. חוזרים על התהליך. אם אתם מגלים שבמוצ'י שלכם יש גושים, אל תלחצו. שימו אותו עוד קצת במיקרוגל עד שהוא מקבל יציבות כלשהי ונראה מעט שקוף.

מפזרים קורנפלור על משטח אחיד – אל תתקמצנו. אני, שלא רציתי לחרפן את המטבח ולא באמת ידעתי מה אני עושה השתמשתי בתבנית אלומיניום גדולה במקום בשיש. זה סבבה, אבל מאחר והיא לא חלקה המוצ'י (כבר אמרתי שהוא דביק?) יוצא טיפה גבשושי בגלל ההימרחות הלא מאוד אחידה שלו עם קורנפלור. לא קריטי.

בשלב זה משתמשים בלקקן או משהו דומה כדי ליצוק את הדבר שהוא הבערך בצק של המוצ'י (נכון שאני מוכרת את המתכון הזה? נכון???) למשטח הקורנפלור. זה סופר חם, זהירות. אבל למרות שזה חם, צריך לעבוד יחסית מהר. כשהבצק עוד חם אבל אתם מסוגלים לגעת בו בלי שזה יכאב, הרטיבו את הידיים וחלקו אותו לכ-12 חתיכות. קחו כל חתיכה ומעכו אותה בערך לגודלה של 2/3 כף יד. שימו במרכזה כמות נאה של מחית ערמונים ומתחו את בצק המוצ'י מעלה כך שייסגור על המחית. המוצ'י המאוד דביק נדבק לעצמו בלי בעיה. אל תתפרעו על המים בידיים – זה מונע מכם להידבק, אבל גם ממנו. אפשר להכניס גם ערמון שלם פנימה, בתוך המחית.

מגלגלים את הכדור בכמויות רציניות של קורנפלור עד שאפשר לגעת בו מבלי שהוא נדבק לכל דבר שזז או לא זז בבית, כולל לעצמו, לתבנית, לצלחת… הבנתם את העיקרון. חוזרים על התהליך עם כל שאר החתיכות שחתכתם קודם. אל תדאגו מכל הקורנפלור, הוא לא מורגש מבחינת טעם.

אוכלים כשזה מתקרר, בביסים לא גדולים מדי, כדי לא להחנק למוות. בתאבון!

מוצ'י במילוי ערמונים

"אוצר העוגיות" של מיקי שמו

יצא שעד כה לא השתתפתי באירועי בלוגרים. אלו שהוזמנתי אליהם נשמעו פעמים רבות לא לעניין – אנחנו נרשה לכם לטעום בחינם משהו, ואתם תתחייבו לכתוב על זה דברים חיובים, יחד עם שיתופי פייסבוק, אינסטגרם, וכתובות אשר באוויר. זה לא מרגיש לי נכון, וחשוב לי לסקר רק מה שמעניין אותי ואני מאמינה שיעניין את קוראיי, תוך כדי השתתפות אך ורק בדברים שלא "מחייבים" אותי להפוך את הבלוג לפלטפורמת פרסום או שאני חשה שלא מכבדים אותי כבלוגרית.

בכל מקרה, כך קרה שלפני שבועיים השתתפתי באירוע הבלוגרים הראשון שלי – סדנת הדגמה עם מיקי שמו לקראת צאת ספרו החדש "אוצר העוגיות". בהודעה שקיבלתי על המפגש נכתב "אם העוגה היא רומן, עוגייה היא סיפור קצר, או שיר: ביס אחד מושלם המשלב בין מרקם, טעם, מראה ולא פעם גם זיכרון ילדות מתוק." – המשפט שבה את ליבי כבר אז והסכמתי בשמחה להגיע. חשוב לי לציין היחס היה ראוי והולם, ובתור אירוע ראשון, זו בהחלט הייתה חוויה חיובית. כל מה שכתוב כאן הוא מחשבותיי האישיות בלבד. כמו כן בנוסף הוספתי את תגית "סיקורים וביקורות" על מנת שאם יהיו לי עוד סיקורים בהזמנה, זה יהיה ברור כבר מהתגית.

אז, המפגש נערך בסניף "ספייסס" ביהוד, שמכיל בערך כל מה שצריך כדי לרושש אותי בעשרים דקות או פחות. בקצה הסניף התיישבנו ליד שולחן ארוך עמוס דברים טעימים, ואני מצאתי את עצמי בקצה, רחוק יחסית ועל כן הצילומים המועטים. מצד שני, הייתי יותר קרובה לחנות כך שלצידי היה דוכן החלבה, אז זכיתי לריח של חלבה ששיגע אותי כל הערב. עד לרגע כתיבת שורות אלו לא החלטתי אם זה חיובי או שלילי.

Shemo2
אז… סיפרתי לכם שאני בדיאטה, נכון?

 

shem03
את הלחם הזה חיבבתי במיוחד
shemo4
גבינה לי, גבינה לי, גבינה לי חביבה. ועוד גבינה. ועוד אחת.

מיקי שמו הכין שלושה מתכונים מהספר בעודינו מנשנשים גבינות שוות ומטעמים טעימים לצד לחמים של קונדיטוריית "שמו", ושמענו על הספר ושני דברים נוספים קנו אותי מיד – האחד, כל המתכונים בספר מצוינים גם בגרמים וגם בכוסות. כמי שעד הזמן האחרון לא היה לא משקל, וחיה עד השנה באי אלו דירות ומעונות סטודנטים, ההנגשה העצומה של המתכונים במהלך הפשוט הזה פשוט נפלאה. הדבר השני הוא שמיקי סיפר לנו שאת המתכונים שנעשים בתבניות, ניסו גם על תבניות הפח הנפוצות שנמכרות בסופר. לא עוד תהייה של נוסחת המרת הגדלים מתבנית מלבנית בגודל X שאין לי לתבנית Y שיש לי והיא בכלל עגולה. עוד בנושא ההנגשה – בספר יש גם פרק שלם על עוגיות ללא קמח. החלוקה לפרקים הגיונית ונוחה, והעיצוב, הסטיילינג והצילום נפלאים. בקיצור – ספר שכיף לדפדף בו ואני מאוד שמחה שקיבלתי.

Shemo1
מיקי שמו בפעולה – חיתוכיות מוזלי
Shemo
שמועות אומרות שניתן לקרוא למערוך "יַרְקוֹעַ"

בסדנה הוכנו חיתוכי מוזלי עם צימוקים כהים וחמוציות, עוגיות פיצוחים ועוגיות סבלה וניל וחלמון מבושל. אהבתי במיוחד את האחרונות, אבל החלטתי לנסות דווקא מתכון של עוגיות סנדוויץ' ריבה, שהמראה הקלאסי שלהן עבורי נותן אווירת ילדות וכיף. בספר הן מוכנות ככפתורים, אני צילמתי לבסוף חיתוך קצת אחר שעשיתי בשלב שבו התחלתי להתפרע עם שאריות הבצק – אבל זה היה אחרי עשרות עוגיות כפתורים שיצאו חמודות מאוד. בניגוד לחפפיניקיותי הכללית, אשכרה ניפיתי את הקמח ואבקת הסוכר. הבצק קל ונעים לעבודה, אני הכנתי עם גרידת אשכוליות במקום תפוז ואני חייבת לציין שאני עומדת להמשיך ולחקור את העניין כי בעיני הטעם נפלא, ואפילו לא מורגש מספיק. על זילוף הריבה ויתרתי מחמת היעדר שקית זילוף, והשתמשתי בסכין.

 

עוגיות סנדוויץ' ריבה של מיקי שמו, מתוך הספר "אוצר העוגיות"

רכיבים

170 גרם חמאה רכה

120 גרם (כוס) אבקת סוכר מנופה

350 גרם (2.5 כוסות) קמח מנופה

ביצה אחת גדולה וחלמון אחד

5 גרם (חצי שקית, חצי כפית) אבקת אפייה

כפית תמצית וניל איכותית

קליפה מגוררת מרבע אשכולית (או תפוז, לפי הספר)

למילוי: כחצי כוס ריבה איכותית חלקה – אני השתמשתי בריבות ענבים ותות שהכינה אמא של א'. העדפתי את השימוש בריבה מוצקה יחסית, עם נוכחות ונפח.

 

אופן הכנה:

מערבבים במיקסר עם וו גיטרה את החמאה ואבקת הסוכר כשתי דקות עד לתערובת אחידה

מוסיפים את שאר החומרים ומערבלים במהירות איטית רק עד קבלת בצק אחיד

עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומניחים במקררלחצי שעה (אצלי הוא בעוונותיי נשאר שם קצת יותר. שרד.)

מחממים תנור ל-170 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.

בעזרת חותכני עוגיות מעצבים לצורה הרצויה ומעצבים חצי מכמות העוגיות עם חור כלשהו באמצע, למען יראו את הריבה.

JamCookies2
בהיעדר חותכנים מתאימים השתמשתי בכוסות ובצ'ופ סטיקס. עבד באופן חלקי. שימו לב שהחורים נסגרים טיפה באפייה אם הם קטנים מדי.

מסדרים בתבנית במרווחים של ס"מ, אופים כ-13 דקות עד הזהבה ומצננים.

מזלפים (או במקרה שלי, מורחים…) כמות של כחצי כפית ריבה במרכז כל עוגיה ללא חורים

מפזרים על העוגיות עם החורים אבקת סוכר, ומניחים על העוגיות עם הריבה כסנדוויץ' כך שאבקת הסוכר תהיה למעלה.

שומרים בכלי אטום בטמפרטורת החדר עד 10 ימים.

JamCookies
זו כבר הפעם השנייה שאני מצלמת עוגיות סנדוויץ' על עץ לבן… מגמה או מגיפה?!

עוד על הספר, באתר "על השולחן" – כאן.

גלידת בזיליקום

יש דברים שפשוט נכון לעשות. אחד מהם הוא להביא לכם את המתכון המופלא של אמא של א' – הגר – לגלידת בזיליקום. כל כך נכון, כל כך הגיוני, שאין פלא שזה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהוכרז שהרכיב לאתגר החודשי של מנטקה יהיה גלידה.

021

אז, בכל המשפחה המורחבת של א', יוצא שבעיקר אני והגר מעריכות את הפלא הבזיליקומי הזה. מתכון נפלא שהיא המציאה לבד, שמשלב את הניחוח הנהדר של הבזיליקום, מרקם קריר ונעים של גלידה, וכמובן – הסוכר. שזה מצוין – כי זה אומר שיש יותר לאכול. הכל התחיל בפרפה בזיליקום ורוטב פטל בכנס אי שם בזלצבורג. אחרי כמה ניסיונות שחזור צץ ועלה דווקא ג'ימי אוליבר, שכותש וניל עם סוכר כדי למצות את טעמו. כך הלך, התבהר ונולד לו המתכון, שמשתמש בכתישה של הבזיליקום עם הסוכר, באופן שממצה את טעמיו היטב. כמה שינויים נוספים, ואני מוצאת את עצמי לפניכם היום, מרגישה שאני חושפת איזה סוד מגניב במיוחד, מרוצה מהכמות (ההולכת ופוחתת…) של גלידת הבזיליקום שמחכה לי במקפיא. המון תודה להגר, שגם מדגמנת פה בפוסט ידיים מיומנות להפליא.

את המתכון אפשר להכין עם מכונה או בלי. כאן בתמונות תראו גם וגם, ואני מבטיחה לכם שגם בגרסה נטולת המכונה זה היה מצוין, וההבדל הוא מינורי, בעיקר במרקם.

אז!

רכיבים

חבילת בזיליקום

1/3 כוס סוכר

3 חלמונים

3/4 כוס חלב

חצי מיכל (125 מ"ל) שמנת מתוקה

 

אופן הכנה

כותשים היטב את הבזיליקום עם הסוכר. כאן כל הבזיליקומיות הבזיליקומית עוברת לסוכר. נום!

bazilice2

bazilice3

מוסיפים 3 חלמונים ומקציפים הכל יחד

bazilice4

bazilice5

bazilice7

מוסיפים את החלב, מערבבים ומסננים במסננת צפופה, שלא ישארו יותר מדי חתיכות בזיליקום בפנים.

מקציפים בנפרד את השמנת המתוקה.

אם אין מכונה: מקפלים יחד ומעבירים למקפיא

אם יש מכונה: אפשר לקפל ולהעביר למכונה, ואפשר לתת למכונה לקפל. פשוט שמים את תערובת הבזיליקום במכונה, ומוסיפים לאחר ההקצפה את השמנת המוקצפת.

ו…אמ… זהו! פוף!

bazilice6
לפעמים שאריות זה יפה
bazilice8
ללא מכונה – גרסת הצנצנת.