תגית: צילום

עריכת תמונה – עבודה נכונה ובהירות תמונה

זה לקח קצת זמן, אבל אני שמחה להגיש את חלקו הראשון של המדריך לעריכת התמונה לבשלן ולבלוגר. בפרק הראשון, נלמד על הבהרת תמונה – איך להתמודד עם תמונות חשוכות מדי – תופעה נפוצה לכמעט כל מי שמבשל ומצלם בביתו, שכן בניגוד לעין האנושית, המצלמה רואה מקום חשוך ומצלמת בהתאם, בעוד שאנחנו חושבים שאם אנחנו רואים לאן אנחנו הולכים כנראה שהכל טוב.

לפני שנתחיל, קראו את ההקדמה למדריך, ואז קבלו שינוי קטן – במדריך, בניגוד למרמורי עבר, אדבר בעיקר על GIMP, תוכנת עריכה חינמית שיש לה הרבה יותר אופציות מפיקאסה, בה חשבתי להשתמש בהתחלה לצד פוטושופ. למה GIMP? כי היא דומה יותר לפוטושופ, כי יש לה המון אופציות, כי היא מתאימה למתחילים (שיש להם כח) וכי היא יותר מדוייקת ובאמת צריכה הדרכה בניגוד לפיקאסה המובנת יותר. כל המונחים שנדבר עליהם נוטים להיות זהים בפוטושופ או בתוכנה החביבה עליי, לייטרום, ואני אציין איפה למצוא אותם. כמו כן, הנה עוד מיני הקדמה על איך עובדים נכון.

 

איך לערוך תמונה נכון?

  • לשמור לשמור לשמור – מאז הצילום הדיגיטלי הכל מאוד נחמד ונגיש. לא אלאה אתכם בדרכי פיתוח פילם, אבל בעיקרון אתם יכולים לערוך ולשנות את התמונה שלכם אין סוף פעמים – אם תשמרו אותה כמו שצריך. שמרו עותק של הקובץ הראשוני שלכם, ודאגו לא לשמור עליו בטעות. כשאתם עובדים על עריכה מורכבת, שמרו את העבודה שלכם במהלך העבודה, ולא רק בסוף.
  • עבדו נוח אבל לא מטומטם – תשתמשו בתוכנה שנוחה לכם, בדרך שנוחה לכם – אבל אל תתנו לעצלנות לגרום לכם לעשות שטויות. אם אתם עובדים בפוטושופ, למדו להשתמש במסיכות ושכבות למרות שנוח יותר פשוט לערוך תמונה ישירות. אם אתם לבצע מספר שינויים בתמונה, חשבו על מה הגיוני יותר לעשות קודם. הרי לא הגיוני לתקן את הצבעים כשהתמונה כל כך כהה שאתם בקושי מבינים מה אתם עושים, נכון?
  • דעו לאן התמונה מיועדת – פייסבוק מקבל גודל מסוים של תמונה, דפוס רוצה תמונה איכותית ככל האפשר אבל תמונה גדולה מדי תגרום לבלוג שלכם לעלות באופן איטי כל כך שכל הקוראים ישתעממו וילכו. מעבר לעריכה של התמונה, חשוב לדעת איך לשמור את התמונה ואיזו תמונה ללפרסם באיזה מקום. אנחנו כמובן נדבר גם על זה.
  • לשמור לשמור לשמור – באמת שאי אפשר להגיד את זה יותר מדי פעמים.

אז, מתחילים! אין לכם עוד תוכנת עריכה? את גימפ אפשר להוריד כאן. בחינם, כמובן. אני מאוד ממליצה לקרוא את הפוסט עם תוכנה פתוחה.

הבהרת תמונה – איך לערוך תמונה כהה בגימפ

נתחיל בלפתוח את התוכנה ואת התמונה שלנו (file>>open), למדריך של היום אשתמש בתמונה באדיבותה של בישול בזול.

pretzel zoom

ככה זה נראה (לחצו כדי להגדיל ) –

עריכת תמונה מסך ראשי

רוב הקסם שנדבר עליו נמצא בתפריט "צבעים". בלייטרום, האופציות האלו יהיו בלשונית ה-Development ובפוטושופ ניתן להגיע אליהן דרך Image>>Adjustments או, עדיף יותר, דרך יצירת Adjustment layer רלוונטית (ע"י לחיצה על האייקון העגול חצי-ריק חצי-מלא בתחתית חלון ה-Layers (אם אתם לא רואים אותו ניתן להציג אותו על ידי שימוש בתפריט החלונות.)

הנה תפריט הצבעים –

עריכת תמונה מסך צבעים

והנה התפריט לבד –

menu

אנחנו נתמקד בחלק הזה של המדריך בשלוש אופציות שיאפשרו לנו "להאיר" קצת את התמונה.  Levels (רמות, האופציה האהובה עליי),  Brightness-Contrast (בהירות-ניגודיות) ואפשרות ה-Curves שבפוטושופ אפשר לעשות איתה דברים מהממים בלחיצת כפתור, אבל בגימפ היא פשוט נחמדה.

רמות – Levels

כאמור, האפשרות האהובה עליי. בלחיצה על התפריט, תקבלו את החלון הזה –

רמות

מה אנחנו רואים כאן?

הגרף מייצג את התמונה שלנו ויהיה שונה עם כל תמונה. רואים את המשולשים הקטנים למטה? הם מייצגים לבן-שחור-אפור אמצע. הגרף מראה (אני מפשטת כן?) כמה יש מאלו בתמונה שלנו. רואים את המשולש הלבן בצד ימין? רואים שאין בו כלום? זה אומר שאין לנו לבן בתמונה,בכלל. כמו בתמונה במדריך הזה, זה יקרה לא מעט פעמים אם תצלמו בתנאים חשוכים על משטחים לבנים, כמו ניירות אפייה, קרשי חיתוך, ועוד – שבתמונה ייראו כהים יותר ממה שהם באמת.

החלק היפה (והכמעט פילוסופי בעיני, בכנות) הוא שהכלי הזה מאפשר לנו לומר לתמונה "רגע רגע. אני רואה שיש לי הרבה אפורים בהירים. מעכשיו, אפור בהיר שווה ללבן!"

איך עושים את זה? הדרך האהובה עליי היא ידנית – מזיזים את המשולש הלבן פנימה. בפוטושופ ובגימפ, זה יזיז אוטומטית את המשולש האמצעי בהתאם, כדי שהתמונה לא תהיה ניגודית מדי, והאפורים הבהירים יתאימו ללבנים. בגימפ זה עושה את זה משום מה פחות טוב, ואני ממליצה להזיז טיפה גם את המשולש האמצעי, עוד יותר פנימה, כדי ליצור תמונה יותר אוורירית, בהירה ונקייה. ככה זה נראה –

עריכת תמונה מסך רמות תיקון

הנה, התמונה שלכם בהירה ומסודרת! את אותו הדבר כמובן ניתן לעשות גם על תמונות כהות יותר. באופן כללי, מומלץ לשחק עם זה עד לתוצאה הרצויה.

רואים את הטפטפות הקטנות למטה, שמלאות ב"צבעים" שונים? הן אופציה נוספת לשינוי מהיר ואוטומטי. זה לא עובד מאוד טוב בעיני, אבל דעו שזה שם למקרה ונפלתם על התמונה האחת שזה עובד איתה. בחירת טפטפת ולחיצה על  אזור בתמונה תגדיר שצבע בטפטפת=צבע באזור התמונה. כלומר, אם תבחור בטפטפת הלבנה ותבחרו אזור בתמונה שאתם רוצים שיהיה לבן, התמונה תשתנה בהתאם. כאמור, לא עובד כל כך טוב, אבל דעו שזה שם.

הלאה לאופציה הבאה.

 

בהירות-ניגודיות  Brightness-Contrast

האופציה הזאת בכללי היא לא מהמרגשות עבורי לטובת הבהרה. בכל זאת אעבור עליה בשביל היסודיות, וגם כי זה כלי שאדבר עליו בהמשך המדריך. באופן כללי, אני ממליצה בחום (בחום!) להשתמש באופציות האחרות שהן מדויקות הרבה יותר. אבל מה שנוח לכם.

bc

 

בהירות וניגודיות, כשמם כן הם. הבהירות והניגודיות שבתמונה שלנו. בהתחלה, הם תמיד יהיו על 0. בשביל להוסיף בהירות, מעלים את המספר למעלה – פשוט מזיזים את הסמן או מכניסים מספר לחלון הקטן שכתוב בו "0". זה משפיע על כל התמונה, מה שלא נראה טוב –

עריכת תמונה מסך בהירות

התמונה בהירה יותר, אבל ערפילית כזאת. אפשר לסדר את זה עם שימוש בניגודיות, שבאמת אומר שהשחורים יותר שחורים והלבנים יותר לבנים. ככה זה נראה –

עריכת תמונה מסך בהירות ניגודי

 

 עקומות Curves

אם יש לכם פוטושופ, עקומות זה ה-כלי בשבילכם. אם אין לכם, זה עדיין כלי סבבה לגמרי.

עקומות

זוכרים את הטפטפות בכלי ה"רמות" שלא עובדות כל כך טוב? אם יש לכם פוטושופ, הן יופיעו כאן והם אחד מהדברים הכי נהדרים שקרו לכם, גם לבהירות וגם לצבעים (ועל זה בהרחבה בהמשך המדריך). אם לא, כאמור, לא נורא. כמו בכלי ה"רמות", הגרף מייצג את הנתונים בתמונה שלכם, אבל בניגוד אליו השינוי שלכם יכול להיות מאוד מגוון, ותוכלו לעבוד נקודתית על אזור ספציפי, ולא רק על הגדרה מחדש של השחורים והלבנים.

הגרף מיוצג בהתחלה עם קו ישר ואלכסוני. למטה – סרגל שחור עד לבן, ובצד שמאל – סרגל שחור עד לבן. הקו האלכסוני בעצם אומר ששחור הוא שחור, ולבן הוא לבן, ולכן הוא ישר לחלוטין. הסרגל התחתון מייצג את הגוונים בתמונה, והסרגל השמאלי מייצג את הבהירות שניתן להגיע אליה.

רואים את הגבעה הגבוהה בגרף? אפשר לשער שאלו האפורים הבהירים שלנו, אלו של נייר האפייה. איך? כי בסרגל התחתון נראה שמדובר באפורים בהירים, ובגלל גובה השטח האפור, נראה שמדובר בגוונים שיש הרבה מהם.

בגימפ, ברגע שהפעלתם את הכלי, העכבר שלכם יהפוך לטפטפת, ולחיצה על התמונה תסמן לכם איפה מיוצג האזור בתמונה על הגרף. שימו לב שאין כלל צורך לסמן את התמונה – הסימון נעשה רק כדי להקל עליכם ולעזור לכם למצוא את החלק הרצוי בתמונה על הגרף. אם אבחר את נייר האפייה בתמונה באמצעות העכבר-טפטפת, נוצר קו סימון אנכי שמאשר לי שאכן, החלק הגבוה בגרף הוא החלק אליו אני מתייחסת. הנה –

עקומות עם קו

מאחר ואני רוצה להבהיר את נייר האפייה, אשתמש בעכבר כדי לבחור חלק בגרף ו"להרים" אותו מעלה, כך שמיקומו על הסרגל השמאלי – יהיה גבוה יותר, כלומר בהיר יותר. אחרי ש"הרמתי" את מפלס הבהירות בחלק הזה, התמונה קיבלה את הבהירות שהיא צריכה. ההרמה נעשית בקלות, על ידי לחיצה וגרירה של העכבר. זה לא רלוונטי לעריכה בסיסית כמו שלנו, אבל כלי העקומות מאפשר עריכה מאוד מדוקדקת – אתם יכולים בגרף אחד להבהיר את האפורים והשחורים ולהכהות את הבהירים, וליצור אי אלו גרסאות פסיכדליות יותר או פחות של התמונה שלכם.

עריכת תמונה מסך עקומות

ובכך עברנו על שלושת הכלים הרלוונטיים למדריך ספציפי זה.

התוצאות

לפני:

pretzel zoom

אחרי (באמצעות כלי ה-levels):

pretzel zoom2

 

שימו לב! השמירה של – GIMP לפורמטים מוכרים לנו, כמו JPG, נעשית בתפריט file>>Export.

בפרק הבא – צבעים! אי אפשר שכל מתכוני השבועות האלו יצאו אדומים, נכון?

 

אשמח לענות כל כל שאלה. אם יש לכם תמונות שאתם רוצים שאשתמש בהן כדוגמא, נושאים שהייתם רוצים ללמוד עליהם, או כל תהייה אחרת – תרגישו חופשי לשלוח או לשאול פה או בעמוד הפייסבוק של הבלוג. למתעניינים, אני גם מעבירה שיעורים פרטיים 🙂

 

עריכת תמונה – הקדמה

שלומות!

כבר זמן מה מתבשל לו רעיון לכתיבת מדריך לעריכת תמונה. ברשת יש כמה צלמים חובבים נפלאים, אבל לא פעם אני נתקלת בתמונות שנגיעה קלה של תיקון בפוטושופ או בתוכנה דומה היו הופכים אותה מטובה לנפלאה. מדריכי צילום יש לא מעט, אז אמרתי לעצמי – מדריך עריכה! עריכה מהסוג שאדבר עליו לא יוצרת דברים יש מאין- אנחנו לא מדברים על ציור, אלא על תיקון, הדגשה. מדריך של עבודה עם תמונה ממשית בלי רצון לשנות יותר מדי דברים (אולי ניגע בזה מעט בסוף), מדריך כזה שמיועד לא לצלמים ביניכם אלא דווקא לחובבים, אלו שאוהבים לצלם ולאו דווקא מכירים את שלל תוכנות העריכה.

לפני שנתחיל, יש כמה נקודות שחשוב לעבור עליהם, שחשבתי לציין בפוסט זה.

אינפורמציה – התמונה הדיגיטלית שלכם לא שונה ממסמך. כמו שבמסמך יש מילים, כך בקובץ התמונה יש מידע שמתקבל מחיישן המצלמה שלכם. כדי להגיע לעריכה הטובה ביותר, צריך להגיע עם צילום מתאים עם מירב המידע. נסו להכיר את המצלמה שלכם, לדעת איך להתמודד איתה במצבים בעייתים. מקרה בעייתי קלאסי הוא צילום באור יום חזק – הצללים חשוכים, האור חזק. אם הצילום נעשה בתאורה חזקה, ש"שורפת" חלק ממנו (כלומר, יוצרת חלק לבן לחלוטין בצילום), לא יהיה ניתן לשחזר את החלקים האלו – כי אין בהם הרבה מידע. במקרים כאלו לפעמים כדאי לצלם בצורה בה תהיה כמה שיותר אינפורמציה בקובץ התמונה שלכם. כלומר – להשתמש באופציות החשיפה של המצלמה שלכם ולצלם בנתונים שמביאים אתכם רגע לפני הלבן השרוף, כשהחלקים הבהירים לא בהירים מדי והכהים כנראה ייראו כהים מדי, אבל עם אינפורמציה. כלומר – בלי לבן לגמרי, בלי כהה לגמרי.

DSC_3508
שמאל למעלה – תמונה בהירה מדי ושרופה. ימין למעלה – השמיים עדיין לבנים מדי, למרות שבמבט ראשון הכל נראה טוב. תמונה גדולה – מירב האינפורמציה בתמונה.

חיתוך תמונה – אם אתם לא בטוחים לגבי החיתוך שלכם, הצורה הסופית של התמונה, תמיד תוכלו לבצע אותו אחר כך. זה כמובן לא אידאלי, אבל כמו במלח עדיף פחות מאשר יותר – עדיף שתהיה לכם אופציה להתקרב כשצילמתם מרחוק, מאשר שלא תהיה לכם אופציה להתרחק כי צילמתם מקרוב. אנחנו מדברים כאן על הבדל של כמה סנטימטרים, כן? לא צעד של מטר אחורה. כדי לצלם בצורה הכי מדויקת למה שאתם רואים בעין, מומלץ לצלם כשאתם מסתכלים בעינית של המצלמה, ולא במסך. קחו נשימה, שחררו אותה באיטיות וצלמו תוך כדי ליציבות מירבית.

תוכנות – יש לא מעט תוכנות עריכה. הנפוצה ביותר ברמה מקצועית היא פוטושופ, אבל יקרה מאוד. התלבטתי מאוד ובסופו של דבר החלטתי ללכת על שילוב של פוטושופ ופיקאסה זו לצד זו. פיקאסה היא תוכנה חינמית של גוגל עם לא מעט אפשרויות שתתאים למתחילים ביניכם, אם כי יש לה נטייה מאוד מעצבנת לשמור תמונות מוזר. פוטושופ היא מסובכת יותר וכאמור לא חינמית, אבל השימוש בה מדגים מאוד יפה את עולם העריכה, מונחי מפתח בצבעים ותאורה ועוד, כך שנעבוד עם נגיעה בפיקאסה מול הסברים מפורטים יותר בפוטושופ. אם למישהו יש תוכנה אחרת (חינמית בלבד) שהוא רוצה שאתייחס אליה – בכיף. אבל כאמור, לא גימפ. ניסיתי לצייר בדבר הארור הזה ריבוע או משהו כזה ולקח לי יותר מעשר דקות להבין איך זה עובד, ואני חושבת שהמסקנה הייתה שזה לא עובד.

הכירו את המצלמה שלכם – אפילו אם אתם מצלמים בטלפון, חשוב שתכירו את המצלמה שלכם ואת הקבצים שהיא מייצרת. תמונות חשוכות בלתי ניתנות לעריכה? עדיף שתצלמו בהיר וותרו על מירב האינפורמציה, עדיפה תמונה שרופה מאשר מגורענת ומלאת כתמים מעריכה בלתי אפשרית. תמונה יוצרת צבעים כחולים? היזהרו מראש.

ואיך זה קשור לאוכל? דבר ראשון, המדריך מיועד לצילום מזון. אני לא אסביר איך לערוך תמונות אופנה או נוף למרות שהכלים רלוונטים, אלא אתמקד ספציפית בתמונות של בלוגרי אוכל מרחבי הרשת (רוצים שאנסה לערוך את התמונות שלכם? צרו איתי קשר) ואתייחס לדברים שאני אישית מצאתי יותר בעייתים בצילום מזון בבית. והכי חשוב – צריך לזכור שבסופו של דבר, בצילום אוכל לבלוג (וכמעט תמיד בצילום אוכל בכלל) אנחנו רוצים להציג משהו שהוא מעורר תאבון אבל גם ייצוג אמין של המציאות.  אם נפל פה ושם פירור, אין שום בעיה למחוק אותו, אבל בניגוד לחולצה של בר רפאלי לפוקס, אנחנו לא נשנה את הצבע של התות מאדום לסגול רק כי זה מתאים לנו. המדריך פונה בעיקר לבלוגרים ולצלמים חובבים שרוצים לתת את המגע הקטן שלהם לתמונות. אם הכנתם מרנג מושלג מושלם, חבל שהוא יהיה צהבהב בתמונות, נכון?

241543903

ישנם רגעים בהם ניתן להבחין בכך שהמין האנושי עשוי להיות נהדר. באותו השבוע שבו התוודעתי לפרויקט "מקררים מספרים" בדברים בעלמה  ולאלבום הנהדר שהגיע כתוצאה ממנו בפייסבוק (ועדיין הולך ומתפתח) התוודעתי ל-241543903, ותודה לאגם שהפנה אותי.

תוהים מה זה? חפשו את זה בחיפוש תמונות בגוגל, או שתקליקו בלינק לאתר הראשי, אבל זה הרבה פחות מגניב, באמת.

כעיקרון, העניין פשוט – אנשים שמצלמים את ראשם במקפיא, בזוויות שונות, ומעלים את התוצאות המלבבות לאינטרנט לאחר שהם קוראים לתמונה בשם שהוא בעצם המספר הנ"ל, שכפי הנראה היה מספרו הסידורי של המקרר של הוגה הרעיון.

התוצאה? עשרות, מאות, תמונות וסרטים של אנשים וראשם במקפיא כתוצאות חיפוש של המספר, שלא לדבר על זה שתמונות כאלו קיימות עכשיו. המון מקפיאים, המון ראשים, זוויות ומצרכים ואנושות אחת נפלאה.

משני הפרוייקטים האלו די נהדר לראות מה מבט ישיר למקרר, או אפילו הצצה חטופה בזווית משונה של מקפיא, יכולה להביע.

כמובן, שלא יכולתי מבלי לתרום את חלקי.

זו אני עם ראש במקפיא, לפחות ככל שניתן במקפיאי הקט, יחד עם הפרפר המגנטי הקבוע. לצערי היו מגבלות די קשות על זוויות הצילום הפוטנציאליות. כמו כן, עמכם הסליחה על איכות התמונה.

המבורגר!

האם אתחיל מוטיב כתיבה על מאכלי מיינסטרים תוך שימוש בסימן קריאה בכותרת? אני מקווה שלא. אבל המבורגר וקולה… הצמד היה חזק ממני.

למי שלא יודע, במוזיאון תל אביב מתקיימת עכשיו תערוכה של דיוויד לה-שאפל, צלם ובמאי נודע שמצלם כל מיני דברים שלרוב ההתרשמות הכללית שלי מהן נעה בין וואו-הזוי-הצבעים!-לא-הסגנון-שלי. מאוד "פופ", מאוד צבעוני, לעיתים גרוטסקי – אבל אין ספק שמעניין. אי לכך הלכתי (כמה חודשים אחרי הפתיחה, סטודנטית לצילום בלאי שכמותי) לתערוכה, המתהדרת בשם "דיוויד לה-שאפל: צילום פופ פוסטמודרני" וכן בשלל מיני דפי הסבר לצד העבודות (שעם חלקן לא הסכמתי, שזה תמיד כיף, הו פוחזת שכמותי) בשבוע שעבר.

מומלץ לחובבי צילום למיניהם או לסתם אנשים שנמצאים באזור – לכו לראות את התערוכה, היא ננעלת ב-20 לנובמבר שזה לא עוד הרבה זמן.

בכל מקרה, נתקלתי בה בעבודה הזאת, מהאהובות עליי שלו, "Death by Hamburger"

פשוט כיף לי להסתכל על עבודות כאלו…  בעבודה נוספת, בשם I Buy a Big Car for Shopping מוצגת גם פחית קוקה קולה ענקית. לה-שאפל, שעוסק הרבה באייקונים, השתמש בהמבורגר כאייקון בפני עצמו. וכי למה לא? מזון מהיר בכלל והמבורגר בפרט הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות. מחשבות נחשבו עליו, סרטים נעשו בדמותו. טוב, לא ממש בדמותו. אבל – תחשבו איזה אייקון. כזה אייקון שבדף הוויקיפדיה העברי מצויה כרגע בכלל תמונה של ווג'יבורגראי שם בפליקר, האין האינטרנט נפלא?), וזה לא באמת משנה כלום (למרות שבמבט נוסף, זה בהחלט לא נראה משהו…).

סרטים כמו Super Size Me ניסו להוכיח את חוסר הבריאות שבמזון מהיר, ואז צצה אופנה של מזון מהיר "בריא" שלא ממש עזבה עד היום. סרטים אחרים שנעשו לאחר מכן ניסו להוכיח… לא יודעת, אני משערת שמשהו אחר? לא ממש יצא לי לראות סרטי מחקר אקדמי מאילינוי וכאלה. ייאמר שהם אכלו בעיקר סלטים כשהראו שאפשר גם להוריד במשקל ממזון מהיר. אני לפחות אמשיך לחיות במציאות הפשוטה שלי, בה כשהולכים למקום כמו מקדונלדס זה בעיקר כדי להזמין צ'יפס ולא בשביל מקלות גזר. אבל, זה רק אומר שבמזון מהיר יכולים להיות אופנות, שזה נחמד. מישהו זוכר את הגעתם של היוגרטריות? הן החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם ולא עזבו אותנו עד היום, לא שאני מתתלוננת.

לקינוח, קצת מחשבות על צילומי מזון. לקוח מכאן במקור, השוואה תמונתית נהדרת בעיני. אולי יום אחד אני אכתוב כאן על צילום מזון (אני חוששת שאני לא ממש מבינה בזה מספיק, אבל בתקווה יום אחד אבין טוב יותר). בינתיים אני חושבת שהתמונות מדברות בעד עצמן.

צילום (אוכל) זה סקסי

היום ניסיתי להתגבר על העובדה שבדירה שלי אין ממש אור שמש ליותר מחצי שעה ביום, ולצלם חבילת גרנולה בה חשקה נפשי.

עד שאכתוב בנושא, הנה שתי תמונות מאנשים שבאמת ידעו מה הם עושים.

 

מניסיונותיי כסטודנטית שניסתה לשחזר את היופי הזה, אין הרבה דברים משעשעים יותר מלהסתובב עם ספר עב כרס בשוק מחנה יהודה ולהשוות חצילים רבים מספור לזה שבתמונה.

 

החציל המהמם הזה שייך לאחד, רוברט מייפלתורפ שמו. אחד מהצלמים האהובים עליי ביותר, שאם לנסח בקלילות ועל קצה המזלג, צילם לרוב דברים בנושאי ארוטיקה, סקס ומוות. זה פחות קלישאתי ממה שזה נשמע כשרואים מה הוא עשה מזה. באיזה סטייל, הו באיזה סטייל. אפילו החציל הזה נוטף סוג של ארוטיקה, בעיניי.

 

הו, הקימורים

 

הפלפל הזה שייך לאובר-צלם נוסף בשם אדוארד ווסטון, שצילם גם עירום וגם נופים וטבע. הוא כמו גם הפלפל הזה ספציפית מוכר לעולם ברמות די אפיות, ואפשר, לדעתי, להבין למה.

שני הצלמים האלו צילמו בפילם, לפחות אחרי שהם התחילו לעסוק בזה ברצינות במצלמות עם פילם בינוני או גדול (בניגוד ל-35 מ"מ הקטן שהיה נהוג בציבור הרחב לפני שכולם עברו לדיגיטלי) מה שגורם לזה להיות יותר חד, אם רוצים, ויותר מגניב באופן כללי. כי, מצלמות ענקיות זה מגניב לא פחות ואף יותר ממצלמות מאוד קטנות.

טוב, למרות שאלו תמונות של ירקות, אני לא באמת חושבת שהן עוסקות במזון. אבל אוי, זה כל כך יפה, לא יכולתי להתאפק.

כמו כן: קורא העיר לי כי בניגוד למה שחשבתי (ושהבנתי מוויקי אחרי רפרוף קליל ופוחז…) מנטה ונענע הם לא אותו הדבר. אחרי רפרוף פחות פוחז ראיתי שאכן, מנטה היא סוג של נענע, וכך בעצם כל מנטה היא נענע אך לא כל נענע היא מנטה. I stand corrected  🙂