תגית: מתכונים

בלוגרים של אש וקרח – עוגיות חתונה מקסיקניות

נתחיל בסוף – בפוסט הזה יש מתכון לעוגיות חתונה מקסיקניות. הן בערך מה שמוצאים במילון כשמחפשים את הערך "נימוחות". טעימות. פריכות. אומנומנומיות לגמרי.

ספציפית בפוסט הזה הן יהיו גם צבועות בסגול.

עוגיות חתונה מקסיקניות

מעשה שהיה כך היה – אי אז לקראת פסח נערך דיון מרתק בקבוצת בלוגרים. היה זה מופת של דיון איכותי בו הרבה אנשים הגיבו באפן ענייני ומנומס לאנשים שהם ממש ממש לא הסכימו איתם. זה היה נהדר. זו היוותה קרקע פוריה לויכוחים נוספים, כמו מי לוקח – רייסטלין או גנדלף (רייסטלין.). וברגע שהתחילה הגיקיות, לא היה איך להפסיקה. באווחת מקלדת כתבתי את הביטוי "בלוגרים של אש וקרח" וידעתי שלא משנה מה צריך פרוייקט בלוגרים של משחקי הכס (למי שלא מכיר, סדרת הספרים המקורית עליה מבוססת הסדרה "משחקי הכס" נקראת "שיר של אש וקרח") ולו כדי שנוכל להשתמש בכותרת הזו. אז הנה!

הלוגו המשובח באדיבות גיל מהבלוג המצוין "מבשל ואוכל"
הלוגו המשובח באדיבות גיל מהבלוג המצוין "מבשל ואוכל"

הרעיון היה פשוט. כל בלוגר שבא לו מפרסם פוסט מזון כלשהו בהשראת הסדרה, בין אם אלו שלל מאכלים ווסטרוזיים או פשוט מאכל שהולם במיוחד דמות כלשהי. הכל הולך.

אני? אני מיד חשבתי על חתונות. לא מהסוג שלי (עליו עוד נדבר בוודאי בקרוב 🙂 ) אלא מהסוג של הכותב,  ג'ורג' ר. ר. מרטין. ספוילר בהמשך אגב – אם טרם ראיתם את פרק 3 של העונה הנוכחית או קראתם את הספר השלישי, דלגו למתכון.

בקיצור, ידוע שה"יופי" בחתונות של מרטין זה שהן… צבועות בצבעים לא מאוד עליזים. על כן ידעתי שאכין עוגיות חתונה מקסיקניות בצבעים. אדום יוצא קצת מוזר וורדרד אז הלכתי על חתונה שרובנו… חיבבנו יותר, הלו היא החתונה הסגולה. צבע העוגיות במקור הוא בהיר וזהוב קלות, כפי שניתן לראות בתמונה, אבל הסגול הולם אותן – מבפנים צבע חי ומהמם ומבחוץ העוגיה בגוון שממש מזכיר את החתן העונתי החביב על כולנו.

עוגיות חתונה מקסיקניות

אז, כמו שאמרתי – העוגיות פשוט מהממות. מליחות ומתיקות עדינה עדינה. ונימוחות. כבר אמרתי נימוחות? לקוחות במקור ממתכון של דפי מתכוני הקיבוץ ממנו הגיע א', אלו עוגיות ש,לפי טענתו, זיכו אותו במספר הצעות נישואין. אני בקושי טעמתי מהן אך זכרתי אותן לטובה, ואחרי שינוי קל בכמות הסוכר, הרי הן לפניכם.

המתכון לוקח גג חצי שעה מתחילתו ועד סופו (בהנחה ואתם מצליחים להכניס את כל העוגיות בתבנית אחת, מה שאני לא הצלחתי אבל איש ותנורו), ומספיק לכ-65 עוגיות

 


רכיבים

קמח – 2 כוסות

חמאה מלוחה – 230 גרם (רכה, לא מומסת!)

אבקת סוכר – 5 כפות גדושות לבצק, ועוד כמות נאה לציפוי

תמצית וניל – 2 כפיות

אגוזי פקאן קצוצים – כוס

אופציונלי: צבע מאכל בצבע החתונה החביבה עליכם. אני השתמשתי בצבע מאכל ג'ל בצבע סגול.


אופן ההכנה

מחממים תנור ל-175 מעלות בערך.

מערבבים את כל הרכיבים ההכרחיים עד ליצירת בצק רך מאוד ואחיד, קצת כמו פלסטלינה מאוד רכה. אם רוצים, מוסיפים מעט צבע מאכל לפי הצורך, ומערבלים עוד קצת. שימו לב שאם אתם משתמשים בצבע מאכל, מרקם הבצד ישתנה מעט. זה בסדר.

על תבנית גדולה פורסים נייר אפייה. מגלגלים כדורי בצק קטנים, בגודל של מסטיק עגול גדול (או קוטר פקק קוקה קולה סטנדרטי) ומניחים אותם על התבנית עם רווח של כעוגיה בין עוגיה לעוגיה.

מכניסים לתנור לבערך רבע שעה – עשרים דקות, עד שהעוגיות מזהיבות, או במקרה של עוגיות צבועות, משחימות מעט ודקירה זהירה מראה שהן קשות.

מניחים לעוגיות להתקרר (קצת, הן עדיין צריכות להיות חמות), ומצפים באבקת סוכר. ניתן לעשות זאת על ידי גלגול בשקית, או שקשוק קל בקופסא, אבל אני מעדיפה פשוט לפזר מעליהן כמות נאה של אבקת סוכר, להפוך ופזר שוב. פחות מסובך ומלכלך, והעוגיות שבירות יחסית כך שזה מונע שבירה.

בתאבון!

 

פוסטים נוספים ב"בלוגרים של אש וקרח":

אפרת מ-מדריך השופיסטית לגלקסיה עם עוגת גבינה ניו יורק בנוסח ווסטרוז 

דניאלה מ-פרפראות הכינה שני פוסטים: סמיפרדו תות ברוטב פיקנטי  וכרעי עוף ברוזמרין ובלימון

טל מ-מה יש לאכול עם מאפינס הלימון של סאנסה סטארק. 

ענת מ-על עיצוב ושאר ירקות עם פסטה פוטנסקה

רחל מ-בישול בזול עם כדורי שוקולד לבן ולימון בסגנון המבצר האדום

אירנה מ-בלוזוגי עם  שושני אש וקרח

טליה מ-Ex Cocina עם גאלט דה רואה מלכותי

גיל מ-מבשל ואוכל עם פלפלים חריפים ממולאים גבינה

גלט של טוטו פרנו – עוגיות פורים משפחתיות

יש מאכלים שהם יותר ממאכלים. יש טעמים וריחות שנצרבים בזיכרון ומקבלים משמעות נוספת. אווירה שלמה בעוגיה אחת. כאלו הן העוגיות האלו, שמלוות אותי כל פורים מאז שאני זוכרת את עצמי, במסיבות הפורים שליזו, דודתה של אימי, עורכת. עוגיות יין בציפוי סוכר, עם סוכריות צבעוניות וכסופות ובשלל חיתוכים.

galletesmall-5714

את המתכון השגתי לפני שנים רבות, בעודי אופה צעירה, שטרם נכוותה משלל הכוויות שתנורים יזמנו לחיה. במחברת פרחונית, לצד איורים שמבהירים את וו המיקסר הרצוי וחום התנור, התחלתי לכתוב מתכונים – המחברת הזאת מלווה אותי עד היום, וכשהייתי בערך בת 10, באחת ממסיבות הפורים ניגשתי וביקשתי את המתכון לעוגיות האלו. דודה של אמא שלי, פרנו, שאם זכרוני אינו מטעיני היה אדם שאהב להתבדח, הכתיב לי את המתכון, ובכותרת הטעים "גלט של טוטו פרנו". הוא נפטר לפני שנים, וגם הסיפור הזה והזיכרונות ממנו נכנסו לעוגיות. פשוטות להכנה, לא מאוד מתוקות -מעט מזכירות עוגיות של פסח אבל טעימות הרבה יותר. מצופות מרנג שמתייבש בטמפרטורת החדר ונותן את המגע המתוק הדרוש. ברגע שהקרם מכסה את העוגיה, השילוב של הריחות הופך לריח קסום – ריח של פורים. פשוט כך. ופורים הוא אחד החגים האהובים עליי. חלק ממני רצה לשמור את הקסם לעצמי, אבל ממילא החוויה היא חלק מהקסם, ובכל מקרה יש קסמים שראוי לחלוק עם אחרים. אז כחלק מהפינה השנתית לעידוד משלוחי מנות, אני מביאה לכם מתכון לעוגיות, וקצת מהסיפור. מקווה שאלו יגרמו לכם ולו חלק מההנאה שהם גורמים לי.

galletesmall-2013
גרסת 2013

גלט של טוטו פרנו

 

רכיבים

חצי קילו קמח

200 גרם חמאה או מרגרינה (במחברת כל המתכונים כתובים במרגרינה, שכבר לא נכנסת לי לבית. אבל היינו דתיים, וזה היה רלוונטי פעם)

כוס יין לבן לבישול

שקית אבקת אפיה

100 גרם סוכר

 

לציפוי

חלבון מביצה אחת

חצי כוס סוכר

 

אופן ההכנה:

מערבבים את כל חומרי הבצק מלבד היין. מוסיפים את היין, מערבבים עוד. מתקבל בצק גמיש וכיפי. מרדדים על משטח מקומח לעובי של כחצי ס"מ, וקורצים צורות ועיגולים לרוב. הדרך הנוחה ביותר היא לקרוץ בעזרת כוסות, ואני ממליצה באופן כללי שהצורות לא יהיו קטנות יותר מגודל של שפת כוס ממוצעת, ושכולן יהיו בערך בגודל דומה (דומות זו לזו) בשביל אחידות אפייה.

מניחים על נייר אפייה\תבנית משומנת ומכניסים לתנור בחום 180 מעלות, לכ-20 דקות. העוגיות מזהיבות קלות, אני אישית אוהבת אותן כשהן עוד רכות בתחתית ולא קשות לגמרי (אבל חלקן העליון כן קשה) מומלץ מאוד לטעום אחת. כדי לבדוק. כן, ברור שכדי לבדוק. אום נום נום.

מכינים את הציפוי – מקציפים את החלבונים לקרם יציב, מוסיפים את הסוכר בהדרגה תוך הקצפה. לחוששי הביצים החיות שביניכם, או סתם לאלו המעדיפים להכין מרנג בצורה אחרת – כל מרנג אמור לעבוד כאן. אני נוהגת להכין במשלוחי המנות שלי גם מרציפן ביתי, אז נוח לי להכין מרנג עם סירופ סוכר (יוצא קצת מבריק, ויותר חלק). כי כבר יש סיר ייעודי לסירופ. כאמור, הכל עובד. בתמונות ברוב הפוסט קצת התבלבלתי ופשוט ערבבתי את הסוכר עם החלבון על ההתחלה. כמו שאתם רואים, רואים קצת סוכר. ושוב, מבחינת טעם – הכל עובד.

כשהעוגיות מצטננות, מצפים אותן בעזרת סכין בקרם, מפזרים סוכריות עם רוצים, ומשאירים בחוץ להתייבש. ביום חמים, זה לוקח כמה שעות.

galletesmall-5697

פורים שמח! מקווה לראותכם באירוע החלפת משלוחי המנות של עוגיו.נט, בו אהיה גם השנה. לפוסטים הקודמים בנושא פורים – טיפים למשלוחי מנות וכו – אתם מוזמנים להיכנס לתגית הרלוונטית.

מוצ'י ערמונים

כפי שציינתי בפוסט קודם, בשלושת החודשים האחרונים אני לומדת יפנית. עבורי, זו הייתי מתנה לעצמי שהיא הגשמה של חלום קטן. אני חובבת נלהבת של התרבות, האסתטיקה, וזו הייתה חוויה נפלאה ללמוד (אצל סיגל יזרעאלי, המאוד מומלצת, למי שמעוניין) את השפה.

רגע לפני שהחלטנו כולנו להמשיך לקורס נוסף (מתחילים 2, כי מתקדמים זה ל,אממ, אנשים שעברו את מתחילים 2) נערך השיעור האחרון. סיגל אמרה לנו שהיא אחראית על האוכל, ואם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להביא שתייה או קינוח.

קינוח.

קי.נו.אח.

מיד ידעתי שמלבד קינוח נורמלי ליתר ביטחון, אני אכין קינוח יפני.

מוצ'י במילוי ערמונים

בדימיוני ראיתי את עצמי מפסלת קינוחים מדהימים וצבעוניים בשלל צורות וצבעים. פרחים, עיגולים, קוביות… דמיוני התפרע בעודי מחפשת מתכון מוצלח למה שעד עכשיו היה עבורי שורה בפרוסמינר שלי מ-2010, שעסק באסתטיקה של אוכל יפני, והרבה מאוד בהיות בפינטרסט – מוצ'י. האתגר החודשי של מנטקה, בסימן ערמונים ("אני אשתתף באתגר החודשי גם אם זה יהרוג אותי!" פיסבקתי למורקייק), גרם לי להשתכנע שאכין מוצ'י במילוי מחית ערמונים מתקתקה. מוצ'י בגרסתו הקינוחית המדוברת בה נעסוק בפוסט זה הוא קינוח שעשוי מקמח אורז דביק, סוכר ומים, וממולא לרוב במחית כלשהי (נניח, שעועית…) ולכן זה נשמע לי מתאים להפליא. בנוסף, כקינוח שעשוי מכמות כה מועטה של רכיבים צמחיים הוא פרווה, ידידותי לרגישים ללקטוז, צמחוני, טבעוני, ללא גלוטן – מתאים להמון אנשים! אבל בעיקר – גם דביק. ממש, ממש דביק. כל כך דביק שאנשים נחנקים ומתים משום שנגסו נגיסה גדולה מדי במוצ'י. אם לא קנו אתכם כל התיאורים עד עכשיו, תודו שהחנק עשה את זה. תודו.

אז, יצאתי לי ל"לגעת באוכל" ורכשתי חבילה של קילו ערמונים (מסתבר שהם מאבדים ממשקלם עם הזמן אבל זו החבילה) מתוקים טבעית וקלים לקילוף, וחבילה של קמח אורז דביק. הכנתי מחית מוצקה יחסית, שהלכה טוב עם המוצ'י היחסית צמיגי ולא הכי יציב. המתכון כאן מתייחס לכ-12 מוצ'י עגולים בגודל בינוני, ואם תכינו מחית מקילו ערמונים תישאר לכם די הרבה, אבל זה בסדר. אצלנו היא מתחסלת במהירות כממרח מוצלח, ואם כבר אתם מכינים מחית תכינו כמות. מה גם שיש בדף במנטקה עוד הרבה מתכונים רלוונטים 🙂

עשיתי ערבוב של די הרבה מתכונים… הכנתי וטרחתי (בעיקר את המחית, כי המוצ'י לוקח גג חצי שעה כולל הכל). אחרי אי אלו שיטוטים ופנטזיות החלטתי שהמוצ'י שלי יישאר בצבעו הלבנבן והמקורי כי אני לא באמת יודעת מה אני עושה ואני מעדיפה לעשות את זה בלי צבע מאכל. וטוב שכך החלטתי, כי בכל מקרה מדובר באחד המאכלים הפחות פוטוגניים שצילמתי אי פעם שלא לדבר על כך שחלומי על ללוש את הדבר הזה לצורות היה מופרך לחלוטין. דביק, כבר אמרתי?כשהכל היה מוכן הבנתי – אין לי מושג איזה טעם אמור להיות לזה. אין לי מושג אם זה בכלל יצא טוב.

בחיל ורעדה הגעתי לשיעור היפנית עם כדורים לא לגמרי כדוריים ותהיתי לעצמי אם אכן, הכנתי מוצ'י. קיבלתי אישור מסיגל, והרי המתכון לפניכם, המוצ'י הראשון שהכנתי בחיי, שמסתבר שיצא די כמו שהוא אמור לצאת. ואיזה טעם, באמת, יש לזה? קצת מזכיר לי רחת לוקום, משום מה. לא בגלל הטעם אלא בגלל הדביקות והמתיקות, אבל עם נגיעות של אורז שהוא באותו זמן גם בצק לא אפוי. בהתחלה זה מוזר, וגם אחר כך זה מוזר. אבל זה טעם… נרכש משהו. ואחרי זמן מה, זה אפילו הרגיש לי טעים. והפרס לבלוגר הכי פחות מגרה הולך… לי!

אבל ברצינות, זה מתכון פשוט, קל יחסית, ומאוד משעשע. אני ממליצה לנסות לפחות פעם אחת ויודעת בוודאות שאנסה אותו שוב, ולא רק בגלל שנשארה לי חצי חבילה של קמח אורז דביק. המוצ'י באינטרנטים אולי יפה יותר, אבל זה כנראה כי הוא מעובד יותר ונעשה עם תבניות מגניבות. מבחינת טעם, כנראה שזה הדבר האמיתי, והוא מאוד מעניין. שימו לב, למילוי ניתן להשתמש בכל מילוי יציב יחסית, וגם בכל הנוגע למחית ערמונים ניתן להשתמש במתכונים אחרים. העיקר שהמילוי שלכם יהיה יציב יחסית, לא קרם, לא נוזל.

 

אז ככה –

 

רכיבים למחית ערמונים

חבילה של קילו ערמונים, פרגנו לעצמכם אלטאי. הם יותר קלים לקילוף וממש טעימים. עזבו את זה שהם נראים קטנים יותר, זה שווה את זה. שמרו כמה ערמונים בצד אם אתם רוצים לשלב במילוי המוצ'י שלכם מחית יחד עם ערמון שלם שמרו כמה בצד.

250 גרם סוכר

450 מ"ל מים

חצי כפית תמצית וניל

 

רכיבים למוצ'י

200 גרם קמח אורז דביק (חצי חבילה)

100 גרם סוכר

150-200 מ"ל מים

כמויות אפיות של קורנפלור (חבילה קטנה שלמה, ליתר ביטחון)

 

אופן ההכנה:

מכינים את מחית הערמונים. שוב, זו יכולה להיות תכלס כל מחית ערמונים (או מחית משהו אחר), אבל לא נוזלית מדי – אתם לא יכולים להשתמש בקרם או משהו כזה. משהו עם נוכחות! במקרה שלי – חורצים את הערמונים בצורת X, שמים בתנור עד שהם מתרככים וקליפתם נפתחת. מקלפים שעה. מקללים את היום בו לא קניתם ערמונים בוואקום. קוצצים דק בזמן שמרתיחים את המים עם הסוכר. מכניסים את הערמונים פנימה, מבשלים עד שמתרכך עוד יותר (שעה ככה, אפשר להוסיף קצת מים אם נראה לכם שכדאי) תוך ערבוב פה ושם, מורידים מהאש, מוסיפים תמצית וניל ומרסקים בבלנדר מוט. יש לכם מחית ערמונים!

מוצ'י –

אני הלכתי על גרסת המיקרוגל. אפשר להכין בסיר אידוי, או משהו כזה, אבל בחייאת – יש גרסת מיקרוגל!

בקערה עמידה במיקרוגל, מערבבים את קמח האורז, הסוכר והמים היטב עד שהם… מעורבבים היטב.

מכניסים למיקרוגל לדקה וחצי, מוציאים ומערבבים.

מכניסים למיקרוגל שוב, לעוד שתי דקות. חוזרים על התהליך. אם אתם מגלים שבמוצ'י שלכם יש גושים, אל תלחצו. שימו אותו עוד קצת במיקרוגל עד שהוא מקבל יציבות כלשהי ונראה מעט שקוף.

מפזרים קורנפלור על משטח אחיד – אל תתקמצנו. אני, שלא רציתי לחרפן את המטבח ולא באמת ידעתי מה אני עושה השתמשתי בתבנית אלומיניום גדולה במקום בשיש. זה סבבה, אבל מאחר והיא לא חלקה המוצ'י (כבר אמרתי שהוא דביק?) יוצא טיפה גבשושי בגלל ההימרחות הלא מאוד אחידה שלו עם קורנפלור. לא קריטי.

בשלב זה משתמשים בלקקן או משהו דומה כדי ליצוק את הדבר שהוא הבערך בצק של המוצ'י (נכון שאני מוכרת את המתכון הזה? נכון???) למשטח הקורנפלור. זה סופר חם, זהירות. אבל למרות שזה חם, צריך לעבוד יחסית מהר. כשהבצק עוד חם אבל אתם מסוגלים לגעת בו בלי שזה יכאב, הרטיבו את הידיים וחלקו אותו לכ-12 חתיכות. קחו כל חתיכה ומעכו אותה בערך לגודלה של 2/3 כף יד. שימו במרכזה כמות נאה של מחית ערמונים ומתחו את בצק המוצ'י מעלה כך שייסגור על המחית. המוצ'י המאוד דביק נדבק לעצמו בלי בעיה. אל תתפרעו על המים בידיים – זה מונע מכם להידבק, אבל גם ממנו. אפשר להכניס גם ערמון שלם פנימה, בתוך המחית.

מגלגלים את הכדור בכמויות רציניות של קורנפלור עד שאפשר לגעת בו מבלי שהוא נדבק לכל דבר שזז או לא זז בבית, כולל לעצמו, לתבנית, לצלחת… הבנתם את העיקרון. חוזרים על התהליך עם כל שאר החתיכות שחתכתם קודם. אל תדאגו מכל הקורנפלור, הוא לא מורגש מבחינת טעם.

אוכלים כשזה מתקרר, בביסים לא גדולים מדי, כדי לא להחנק למוות. בתאבון!

מוצ'י במילוי ערמונים

באו הודו קינמון מתקתק לחנוכגיבינג

חנוכה וחג ההודיה יוצאים השנה באותו תאריך. וזו תהיה הפעם היחידה שזה קורה בימי חיינו ובאלפי השנים הבאות. גיקית כמוני? היה רק דבר אחד שאני יכולה לעשות בנידון – פרוייקט בלוגרים מאש-אפי מזעזע! הבו מתכוני חנוכגיבינג הזויים! היאח הידד!

מאחר ואני בדיאטה, החלטתי מלכתחילה לנסות ללכת על משהו לא מטוגן. כן, אני יודעת, חנוכה. מה בעצם יש בחנוכה מלבד שמן עמוק? לא הרבה. אבל חשבתי לעצמי, עגול? מתקתק? בטוח אפשר לסדר משהו. הדרך לבאוזאי – באו, בקיצור – לחמניות שמרים מאודות סיניות, הייתה מהירה. הכניסו לזה את בשר ההודו הרזה, והרי לכם משהו כמעט בריא. קצת ריבה, חשבתי לעצמי, וזה עובר חנוכה. ובאו זה אפילו עגול, אחרי הכל.

בשביל באו השתמשתי במתכון המצוין של ynet – כאן – ואני הוספתי וממליצה להוסיף חצי כפית עד כפית מלח, כדי לתת קצת יותר טעם, גם ככה זה בצק די ניטרלי. המתכון מצוין ומדויק, ומסביר גם על אופן ההכנה. המילוי עצמו די פשוט, יישאר לכם קצת בצד (תלוי בכישורי סגירת הבאו שלכם), והוא הולך ממש בכיף עם מקושקשת.

באו בכלי האידוי

הבעיה היא, שככל שהזמן עבר הלכתי ונזכרתי נשכחות שבהתאם למסקנה של מורקייק מהפוסט המשותף הנושן שלי ושלה, סוכר וקינמון הופכים הכל לטוב יותר. החלטתי אם כך לנסות בהתחלה את הבאו עם סוכר וקינמון במקום ריבה. את שני הבאו הראשונים חיסלתי, ואמרתי לעצמי שאת הריבה אנסה אחר כך ואצלם והכל כמו שצריך יותר מאוחר. אבל אז חליתי, ואת השורות האלו אני כותבת לכם בתחילת שלב השיעול המבאס שלאחר המחלה. אז, באו הודו קינמון מתקתק עם סוכר וקינמון למעלה. תמונות שנעשו רגע לפני שטרפתי בהנאה. בקושי מתכון. נוראי. וקצת פחות חנוכה… אבל כאמור, זה עגול! ועם הודו! ומתוק! אז… כן! חנוכגיבינג שמח לכולם. הייתה שם דיאטה מתישהו בהתחלה, לא?

באו2

 

לבצק:

כמו שציינתי – הכל לפי המתכון של מיכל וקסמן ודניה ויינר ב- ynet – כאן, עם תוספת מלח.

למילוי:

חצי קילו הודו טחון (400 אם אתם רוצים להיות ממש בטוחים שלא יישאר אקסטרה)

בצל (אפשר רגיל, סגול יוצא מתקתק ומוצלח)

קינמון, כמון, סוכר, פלפל ומלח

באו1

בזמן שמתפיחים את בצק הבאו, מתחילים להכין את המילוי – עם מעט שמן מטגנים בצל עד שהוא משחים, מתקרמל, ומקבל מעט קריספיות. מוסיפים את ההודו, מטגנים ומפוררים היטב ובמהלך התהליך מוסיפים חצי כפית קינמון, רבע כפית כמון, פלפל ומלח לפי הטעם ובערך כפית סוכר. טועמים ומתקנים לפי הטעם, שצריך להיות מתקתק בקושי. זה עדיין לא קינוח. מניחים להתקרר קצת, אבל המילית לא צריכה להיות קרה בשלב המילוי. רק שלא תשרוף לכם את היד כשאתם ממלאים 🙂

מאדים את הבאו לפי המתכון – בערך רבע שעה, עד שהם מבריקים ודביקים קלות. בודקים אחד לבדוק שהוא אפוי היטב גם מבפנים.

ואז- אם רוצים, כי זה באמת סבבה גם ככה – טובלים בקצת חמאה מומסת להדבקה ובתערובת של סוכר וקינמון – עבורי זה שתי כפיות סוכר על כל כפית קינמון, אבל איש ואיש וחיבתו. הסוכר והקינמון מוסיפים פריכות נפלאה למתכון מוצלח גם ככה. וזהו. לא ממש מסובך. לא לגמרי מתכון. אבל טעים.

 

הבלוגים המשתתפים בפרוייקט:

 

ולסיום – קיפוד!

באו4

"אוצר העוגיות" של מיקי שמו

יצא שעד כה לא השתתפתי באירועי בלוגרים. אלו שהוזמנתי אליהם נשמעו פעמים רבות לא לעניין – אנחנו נרשה לכם לטעום בחינם משהו, ואתם תתחייבו לכתוב על זה דברים חיובים, יחד עם שיתופי פייסבוק, אינסטגרם, וכתובות אשר באוויר. זה לא מרגיש לי נכון, וחשוב לי לסקר רק מה שמעניין אותי ואני מאמינה שיעניין את קוראיי, תוך כדי השתתפות אך ורק בדברים שלא "מחייבים" אותי להפוך את הבלוג לפלטפורמת פרסום או שאני חשה שלא מכבדים אותי כבלוגרית.

בכל מקרה, כך קרה שלפני שבועיים השתתפתי באירוע הבלוגרים הראשון שלי – סדנת הדגמה עם מיקי שמו לקראת צאת ספרו החדש "אוצר העוגיות". בהודעה שקיבלתי על המפגש נכתב "אם העוגה היא רומן, עוגייה היא סיפור קצר, או שיר: ביס אחד מושלם המשלב בין מרקם, טעם, מראה ולא פעם גם זיכרון ילדות מתוק." – המשפט שבה את ליבי כבר אז והסכמתי בשמחה להגיע. חשוב לי לציין היחס היה ראוי והולם, ובתור אירוע ראשון, זו בהחלט הייתה חוויה חיובית. כל מה שכתוב כאן הוא מחשבותיי האישיות בלבד. כמו כן בנוסף הוספתי את תגית "סיקורים וביקורות" על מנת שאם יהיו לי עוד סיקורים בהזמנה, זה יהיה ברור כבר מהתגית.

אז, המפגש נערך בסניף "ספייסס" ביהוד, שמכיל בערך כל מה שצריך כדי לרושש אותי בעשרים דקות או פחות. בקצה הסניף התיישבנו ליד שולחן ארוך עמוס דברים טעימים, ואני מצאתי את עצמי בקצה, רחוק יחסית ועל כן הצילומים המועטים. מצד שני, הייתי יותר קרובה לחנות כך שלצידי היה דוכן החלבה, אז זכיתי לריח של חלבה ששיגע אותי כל הערב. עד לרגע כתיבת שורות אלו לא החלטתי אם זה חיובי או שלילי.

Shemo2
אז… סיפרתי לכם שאני בדיאטה, נכון?

 

shem03
את הלחם הזה חיבבתי במיוחד
shemo4
גבינה לי, גבינה לי, גבינה לי חביבה. ועוד גבינה. ועוד אחת.

מיקי שמו הכין שלושה מתכונים מהספר בעודינו מנשנשים גבינות שוות ומטעמים טעימים לצד לחמים של קונדיטוריית "שמו", ושמענו על הספר ושני דברים נוספים קנו אותי מיד – האחד, כל המתכונים בספר מצוינים גם בגרמים וגם בכוסות. כמי שעד הזמן האחרון לא היה לא משקל, וחיה עד השנה באי אלו דירות ומעונות סטודנטים, ההנגשה העצומה של המתכונים במהלך הפשוט הזה פשוט נפלאה. הדבר השני הוא שמיקי סיפר לנו שאת המתכונים שנעשים בתבניות, ניסו גם על תבניות הפח הנפוצות שנמכרות בסופר. לא עוד תהייה של נוסחת המרת הגדלים מתבנית מלבנית בגודל X שאין לי לתבנית Y שיש לי והיא בכלל עגולה. עוד בנושא ההנגשה – בספר יש גם פרק שלם על עוגיות ללא קמח. החלוקה לפרקים הגיונית ונוחה, והעיצוב, הסטיילינג והצילום נפלאים. בקיצור – ספר שכיף לדפדף בו ואני מאוד שמחה שקיבלתי.

Shemo1
מיקי שמו בפעולה – חיתוכיות מוזלי
Shemo
שמועות אומרות שניתן לקרוא למערוך "יַרְקוֹעַ"

בסדנה הוכנו חיתוכי מוזלי עם צימוקים כהים וחמוציות, עוגיות פיצוחים ועוגיות סבלה וניל וחלמון מבושל. אהבתי במיוחד את האחרונות, אבל החלטתי לנסות דווקא מתכון של עוגיות סנדוויץ' ריבה, שהמראה הקלאסי שלהן עבורי נותן אווירת ילדות וכיף. בספר הן מוכנות ככפתורים, אני צילמתי לבסוף חיתוך קצת אחר שעשיתי בשלב שבו התחלתי להתפרע עם שאריות הבצק – אבל זה היה אחרי עשרות עוגיות כפתורים שיצאו חמודות מאוד. בניגוד לחפפיניקיותי הכללית, אשכרה ניפיתי את הקמח ואבקת הסוכר. הבצק קל ונעים לעבודה, אני הכנתי עם גרידת אשכוליות במקום תפוז ואני חייבת לציין שאני עומדת להמשיך ולחקור את העניין כי בעיני הטעם נפלא, ואפילו לא מורגש מספיק. על זילוף הריבה ויתרתי מחמת היעדר שקית זילוף, והשתמשתי בסכין.

 

עוגיות סנדוויץ' ריבה של מיקי שמו, מתוך הספר "אוצר העוגיות"

רכיבים

170 גרם חמאה רכה

120 גרם (כוס) אבקת סוכר מנופה

350 גרם (2.5 כוסות) קמח מנופה

ביצה אחת גדולה וחלמון אחד

5 גרם (חצי שקית, חצי כפית) אבקת אפייה

כפית תמצית וניל איכותית

קליפה מגוררת מרבע אשכולית (או תפוז, לפי הספר)

למילוי: כחצי כוס ריבה איכותית חלקה – אני השתמשתי בריבות ענבים ותות שהכינה אמא של א'. העדפתי את השימוש בריבה מוצקה יחסית, עם נוכחות ונפח.

 

אופן הכנה:

מערבבים במיקסר עם וו גיטרה את החמאה ואבקת הסוכר כשתי דקות עד לתערובת אחידה

מוסיפים את שאר החומרים ומערבלים במהירות איטית רק עד קבלת בצק אחיד

עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומניחים במקררלחצי שעה (אצלי הוא בעוונותיי נשאר שם קצת יותר. שרד.)

מחממים תנור ל-170 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.

בעזרת חותכני עוגיות מעצבים לצורה הרצויה ומעצבים חצי מכמות העוגיות עם חור כלשהו באמצע, למען יראו את הריבה.

JamCookies2
בהיעדר חותכנים מתאימים השתמשתי בכוסות ובצ'ופ סטיקס. עבד באופן חלקי. שימו לב שהחורים נסגרים טיפה באפייה אם הם קטנים מדי.

מסדרים בתבנית במרווחים של ס"מ, אופים כ-13 דקות עד הזהבה ומצננים.

מזלפים (או במקרה שלי, מורחים…) כמות של כחצי כפית ריבה במרכז כל עוגיה ללא חורים

מפזרים על העוגיות עם החורים אבקת סוכר, ומניחים על העוגיות עם הריבה כסנדוויץ' כך שאבקת הסוכר תהיה למעלה.

שומרים בכלי אטום בטמפרטורת החדר עד 10 ימים.

JamCookies
זו כבר הפעם השנייה שאני מצלמת עוגיות סנדוויץ' על עץ לבן… מגמה או מגיפה?!

עוד על הספר, באתר "על השולחן" – כאן.

גלידת בזיליקום

יש דברים שפשוט נכון לעשות. אחד מהם הוא להביא לכם את המתכון המופלא של אמא של א' – הגר – לגלידת בזיליקום. כל כך נכון, כל כך הגיוני, שאין פלא שזה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהוכרז שהרכיב לאתגר החודשי של מנטקה יהיה גלידה.

021

אז, בכל המשפחה המורחבת של א', יוצא שבעיקר אני והגר מעריכות את הפלא הבזיליקומי הזה. מתכון נפלא שהיא המציאה לבד, שמשלב את הניחוח הנהדר של הבזיליקום, מרקם קריר ונעים של גלידה, וכמובן – הסוכר. שזה מצוין – כי זה אומר שיש יותר לאכול. הכל התחיל בפרפה בזיליקום ורוטב פטל בכנס אי שם בזלצבורג. אחרי כמה ניסיונות שחזור צץ ועלה דווקא ג'ימי אוליבר, שכותש וניל עם סוכר כדי למצות את טעמו. כך הלך, התבהר ונולד לו המתכון, שמשתמש בכתישה של הבזיליקום עם הסוכר, באופן שממצה את טעמיו היטב. כמה שינויים נוספים, ואני מוצאת את עצמי לפניכם היום, מרגישה שאני חושפת איזה סוד מגניב במיוחד, מרוצה מהכמות (ההולכת ופוחתת…) של גלידת הבזיליקום שמחכה לי במקפיא. המון תודה להגר, שגם מדגמנת פה בפוסט ידיים מיומנות להפליא.

את המתכון אפשר להכין עם מכונה או בלי. כאן בתמונות תראו גם וגם, ואני מבטיחה לכם שגם בגרסה נטולת המכונה זה היה מצוין, וההבדל הוא מינורי, בעיקר במרקם.

אז!

רכיבים

חבילת בזיליקום

1/3 כוס סוכר

3 חלמונים

3/4 כוס חלב

חצי מיכל (125 מ"ל) שמנת מתוקה

 

אופן הכנה

כותשים היטב את הבזיליקום עם הסוכר. כאן כל הבזיליקומיות הבזיליקומית עוברת לסוכר. נום!

bazilice2

bazilice3

מוסיפים 3 חלמונים ומקציפים הכל יחד

bazilice4

bazilice5

bazilice7

מוסיפים את החלב, מערבבים ומסננים במסננת צפופה, שלא ישארו יותר מדי חתיכות בזיליקום בפנים.

מקציפים בנפרד את השמנת המתוקה.

אם אין מכונה: מקפלים יחד ומעבירים למקפיא

אם יש מכונה: אפשר לקפל ולהעביר למכונה, ואפשר לתת למכונה לקפל. פשוט שמים את תערובת הבזיליקום במכונה, ומוסיפים לאחר ההקצפה את השמנת המוקצפת.

ו…אמ… זהו! פוף!

bazilice6
לפעמים שאריות זה יפה
bazilice8
ללא מכונה – גרסת הצנצנת.

המסע בעקבות הוופל #3 – וופל בירה עם או בלי פרג

יש דברים שחשוב לזכור, ויש דברים שעשויים להטעות. כך, למשל, כשאת משתתפת בפרוייקט בלוגרים מגניב עם אנשים שיודעים להכין אוכל את עשויה לטעות ולחשוב שלפתע גם את יכולה.

אז, לא. אבל דווקא כך התחיל המסע שלי להכנת וופל בירה פרג.

הכל החל עם פרוייקט "בחומר ביד הבלוגר" של מנטקה. אי אז לפני חודשיים הרכיב היה קוקוס, וזרמתי למרות שזה לא כזה הקטע שלי. אז היה מרשמלו – רכיב אדיר שלצערי זנחתי בגלל ההכנות לתערוכה שלי. אה, כן, התערוכה שלי. בואו! יש הזמנה והכל. ההדר הזאת שם? זאת אני! ויש גם את הדף המקצועי שלי, אם בא לכם לפרגן. ובא לכם. נכון שבא לכם? נכון?

hazmana

 

בכל מקרה, החודש – בירה. מה אני יודעת על בירה? כלום. אני נוטה לשתות משקאות פירותיים כאלו שרק מעמידים פנים שהם בירה כמו סיידרים ודומיהם התפוחיים, ואם זאת אצתי רצתי לחפש מתכון. על מרשמלו בירה ויתרתי כי אין לי מיקסר, ואז נזכרתי – וופל! כלומר, נכון שמצאתי את הוופל המושלם עבורי כבר בניסיון השני (המתכון השני בפוסט, כן כן), אבל זה לא אומר שאני לא צריכה להמשיך להתנסות, נכון? רציתי למצוא מתכון עם פרג בשביל להכין לא' משהו עם פרג וכך מצאתי מתכון לוופל בירה עם פרג וגרדת לימון. הכנתי בלי הלימון, טעמתי, הרגשתי שכבד מדי ולא מתוק מדי ושתוספת הפרג לא מורגשת מספיק. הוספתי פרג וסוכר וניסיתי להחליף קמח בקמח תפוחי אדמה כדי לאוורר את העניין רק כדי להיזכר, כאמור, שאני לא באמת יודעת לבשל, בקושי יודעת לאפות, ובאופן כללי מוטב שאשאר במגבלותיי ואדבק למתכונים משל היו איזה ספר קדוש כלשהו, לא קריטי של איזו דת.

אז, חזרנו למתכון המקורי אבל עם יותר סוכר ופרג. השגותיי עד כה:

יתרונות

  •  זה הוופל הכי קל לשחרור מהתבנית שהכנתי אי פעם. חשוב לציין ששימוש במברשת לשימון התבנית משפר את החוויה גם ככה באופן די קיצוני, ועדיין – וופל שמקפץ בעדינות מהתבנית שנותרת נקייה למדי זה נחמד מאוד.
  • בניגוד לוופל שמרים החביב עליי, הוופל הזה ניחן בטעם מעט שמרי מהבירה, אבל בלי הקטע המבאס של לחכות כמה שעות בשביל השמרים. מתכון מהיר וקל.
  • טעם הבירה מאוד עדין, ועדיין נחמד מאוד, אפילו לי שכאמור לא משוגעת על בירה.
  • עוד נקודת שוני חשובה הוא כמות החמאה בוופל הזה ביחס לוופל השמרים החביב – 75 גרם מול 250. משמעותי, משמעותי ביותר.

חסרונות

  • הוופל הזה כבד בטירוף – במתכון כתוב משהו על בועות הבירה. לא יודעת לאן הם נעלמו. המוצא הישר של בועות הבירה מוזמן ליצור איתי קשר ולתת לי עוד וופל.
  • הוופל גם קצת יבש. וופל חנק כמעט. מומלץ לצרוך עם סירופ מייפל או סירופ שוקולד או משהו סירופי כלשהו ואז זה סבבה ואפילו די מספק.

אז, אחרי כל זה, יש לי וידוי. התמונה שאתם עומדים לראות היא של הוופל ההרוס עם הקמח תפו"א וכל זה. למה? כי הוופל המקורי על כל רשימת היתרונות והחסרונות שעשיתי היה די שווה ואמרתי לעצמי שאם אני בכל מקרה עומדת לתקן חבל לשים בצד ולצלם כשאפשר לאכול. הא. בכל מקרה, תראו כמה שווה הוא נראה. שוו בנפשכם כמה המקורי והשווה יותר היה נראה!

waffle-024

ועכשיו מתכון. כמעט בשלמות מהבלוג takeamegabite, כפי שציינתי. עכשיו אתם גם רואים בבירור שיש לו שם ממש מגניב.

רכיבים

קמח – שתיים ורבע כוסות

2 ביצים

תמצית וניל – כפית וחצי

בירה – כוס. אני לא מבינה בזה כלום כך שהלכתי על קרלסברג והיה סבבה.

מלח – כפית

חמאה – 75 גרם

סוכר – חצי כוס (שזה 10 כפות בערך, במקום 2 במתכון המקורי, שבקושי גובל במתוק, כך שלחובבי הניטרליות, אפשר להוריד)

אבקת אפייה 4 כפיות = שקית ושליש

סודה לשתייה כפית ורבע

חלב 3/4 כוס

אופציונלי: פרג טחון – 6-10 כפות (אם כבר אז כבר – אני הולכת על 10 🙂 )

אופן הכנה

בסיר קטן או מחבת עמוקה מאוד ממיסים את החמאה ומוסיפים את החלב והבירה. מערבבים לתוך תערובת החמימה את  הביצים ותמצית הוניל.

במקביל לכל זה מערבבים יחד את כל החומרים היבשים. אם בחרתם להוסיף פרג ואתם אני, קודם כל תערבבו יחד את הסוכר והפרג בקערונת. למה? ככה. כי אני אוהבת טקסיות, וזה מרגיש לי יפה ואיכשהו מדגיש יותר טוב את הפרג. אין לי מושג.

כשהשניים מעלה מוכנים, יוצרים גומה בתערובת היבשה ומערבבים פנימה את הנוזל עד שאין גושים וכו'.

מוזגים את הבלילה הצמיגית מעט לתבנית וופל משומנת היטב. זו הפעם הראשונה שניסיתי שוב טוסטר עם תבנית וופל ובניגוד לוופל האגדי ועתיר החמאה אלו נכנסו בו מצוין ולא הטביעו אותו ב, ובכן, חמאה.

מגישים עם סירופ מייפל, שוקולד, או אבקת סוכר.

רוצים עוד שלל מטורף של מתכוני בירה מתוקים? כנסו לעמוד הפרוייקט החודשי באתר מנטקה. רוצים להציע הצעות וראות קיטורים ולינקים רנדומליים שלי קצת יותר? את זה וקצת יותר יש בדף הפייסבוק של לילות שימורים.

נום נעים!

עוגיות שאריות במילוי קוקוס לוטוס

אז, מנטקה החלו בפרוייקט חדש בניצוחה של מור – "כחומר ביד הבלוגר". ועם מור, קשה לי לסרב. אפילו כשמדובר בקוקוס.

העיקרון פשוט – לכל חודש חומר גלם, ואסופה של בלוגרים מתאספים להם ומכינים משהו עם המשהו הנבחר. הפעם, כאמור, קוקוס. בדף הפרוייקט לחודש זה תוכלו לקרוא הסברים מפורטים ואת תמונות הפוסטים של כל הבלוגרים המשתתפים. אני מאלו שאמרו "קוקוס זה לא ממש הקטע שלי" (אם כי ממתק הקוקוס הורוד זרחני מקבל מקום יוצא דופן של כבוד, הנאה ואהדה כללית אפילו שהוא עם קוקוס וורוד). אבל ניסיתי בכל זאת. אחרי ניסיון נועז לפנקייקוקוס לוטוס טבעוני שנזרק מחמת היותו נוראי אפילו בשבילי, המשכתי לחפש עוד מתכונים עם קוקוס וחשוב מכך – עם שם משעשע (אותי, לא אתכם. אני מעריכה אתכם יותר מזה, באמת!). מה יצא? קצת פחות מתכון, קצת יותר הצעת הגשה. במקפיא שלי היו כלואים מזה זמן רב שני כדורים נאים של בצק פריך מצופים בניילון נצמד. ביום בו אמצע מתכון שמתאים לי בדיוק לתבנית, אהיה אדם שמח. או שאולי זו אני. לא משנה. בכל מקרה, כדורי הבצק האלו, אחד מלוח ואחד מתוק,  שאלו אותי בלחש "עד מתי?" כל פעם שפתחתי את המקרר. עד עכשיו! קבלו את העוגיות עם השם הכי חורז בבלוג זה בפרט ואולי בבלוגספרה בכלל!

coconut-039shim
לראשונה בתולדות הבלוג – צילומי עוגיות על עץ לבן. נאחל לי גיוון לרוב.

רכיבים:

שאריות בצק פריך שאני בטוחה (!) שיש לכם במקפיא, או שאריות מהפאי שהכנת כרגע. או בצק פריך מהמתכון החביב עליכם, אבל תכלס זה עוגיות די מפוצצות אז בתור שאריות הן עובדות הכי טוב.

קרם קוקוס

קוקוס טחון

ממרח לוטוס

אופן ההכנה:

בעזרת ספל, כוס או רחמנא לצלן, חותכן, קורצים לעיגולים נאים. את חצי מהעיגולים חותכים גם מבפנים באמצעות כוס שוט או משהו אחר. אלו יהיו העוגיות העליונות שלנו.

אופציה: את העוגיות העליונות אפשר למרוח במעט קרם קוקוס ולצפות בשבבי קוקוס. מוסיף למראה, לא ממש לטעם. אבל נחמד, לדעתי. שימו לב שאתם מדביקים היטב את הקוקוס הטחון, בלחיצה קלה. אחרת הוא יפול.

מניחים על נייר אפייה ואופים לכעשר דקות על חום של כ-180 מעלות. תלוי בבצק ובתנור שלכם. שימו לב שאם ציפיתם את העוגיות העליונות בקוקוס, צריך לשים קצת יותר לב למה הולך שם בפנים, שלא ישרפו כליל.

coconut-010
כמו שאתם רואים, אני גם שמרתי בצורתן את העיגולים שהוצאתי מתוך העוגיות העליונות כדי ליצור מיני-עוגיות. פחות עבודה, יותר מבחר.

בינתיים מערבבים כף גדושה של ממרח לוטוס, 2 כפות של קרם קוקוס, ובערך שלוש כפות קוקוס טחון ומניחים במקרר.

כשהעוגיות יוצרות מהתנור, מניחים להם להתקרר לגמרי, מורחים את העוגיות המלאות בשכבה נאה של ממרח (בעיקר עם הבצק שלכם מלוח), סוגרים, בוזקים מעט קוקוס טחון מלמעלה, מנערים ומגישים.

החלק הנחמד הוא שהמילוי הזה מתאים, לדעתי, גם לשאריות של בצק פריך מלוח וגם לבצק פריך מתוק או ניטרלי. השילוב של קרם קוקוס עדין עם הלוטוס הארגסיבי יוצר ממרח מתקתק אך לא משתלט מדי, עם טעמים עדינים של קוקוס שמתאימים להכל.

אבל כאמור, קוקוס (במתוקים, אגב. יש אחלה תבשילים של ממש) זה פחות הקטע שלי. חלק מהעוגיות (המתוקות בלבד!) מילאתי ב-lemon curd מדהים שקניתי בתערוכת מבשלים בשנה שעברה ושמרתי במזווה כאוצר יקר, ופתחתי כי הוא מתקרב לתוקפו. מאוד מאוד מומלץ, אם כי אני לא מצליחה להזכר או למצוא מאיפה קניתי אותו. אם למישהו פתרונות, שתפו!

המקרה המוזר של הצ'ורוס בשעת הבוקר, ותפודי מלכים.

היה זה לילה קר ואפל, הלילה בו התכנסו שתי בלוגריות תמימות כדי להכין צ'ורוס חמאת בוטנים ותפוחי אדמה של דולפין.

טוב, לא באמת – את האוטובוסים הנעלמים המשונים של כפר סבא תיקן מצעד שחסם כבישים וכיוון את הקו שלי הישר לביתה של מורקייק, כך שהגעתי באיחור של חצי שעה בלבד. השעה הייתה אחת עשרה, הזמן קצר וחמאת הבוטנים מרובה וכך גם ההתרגשותי. מור מצלמת את המצלמה שלי עם הפלפון שלה, ואני מספרת לה על התערוכה שלי – והיא אפילו לא נרדמת! כזו היא מור – נחמדה. ואני בתמורה? מצלמת פרטים מביתה הפרטי כדי להעלות אותם לאינטרנט. כלומר, באמת, מלחיות בצורת קאפקייקס! לא יכולתי להתאפק.

morcake-collaberationg1
מימין לשמאל – דורה בובת הסוכר, מלחיות קאפקייקס ותמונה שאינה בשחור לבן, אלא פשוט של דברי מטבח מנצנצים באפרוריות טבעית.

זה היה אמור להיות נפלא – התמה היא שמן עמוק, כך שלאור הבלוגריות המשתתפות הוחלט על צ'ורוס חמאת בוטנים. סוף סוף מישהי שחולקת את תאוותי לצבע-לא-ברור צבע-לא-ברור הזה. מור מראה לי איך להכין בצק רבוך ואנחנו טובחות אותו בהתלהבות עם כמות גדושה של חמאת בוטנים. מממ… חמאת בוטנים.

morcake-collaberationg2
שמועות מספרות שאי אפשר לעשות פוסט עם מור מבלי לצלם את הסלולרי שלה. האמנם?

אנחנו מחכות שהשמן יבעבע. "שמן אמור לבעבע?" אני תוהה פתאום, ואנחנו בודקות ומגלות שהשמן כבר מזמן עבר את 180 המעלות הדרושות… לא נורא.

יש לי וידוי. אני אומר אותו כבר עכשיו לפני התמונה, כדי שמי שהגיע לכאן כי הוא חיפש מתכון של צ'ורוס חמאת בוטנים עוד בפסקה הראשונה יבין לפני שהוא ייתעב אותי סופית – המתכון לא הלך. פשוט לא. וחבל, כי תראו איזה יופי. תראו את הדונאט הקטן שעשיתי שם, לכבוד החנוכה! בחלומותינו ציפינו אותו באבקת סוכר, ואני כבר דמיינתי את הצילום הקבוצתי שאעשה לכל המטוגנים השווים שלנו. קערת הסוכר קינמון עמדה שם מצפה וממתינה. וסוכר קינמון זה טעים!

morcake-collaberationg3

אבל, זה לא טוגן. לא טוגן! מדוע? מדוע זה חייב להיות כה יפה וגם כה בלתי ניתן לטיגון? האם זה חום השמן? האם זו חמאת הבוטנים שלנצח משאירה את הבצק במצבו העיסתי? ניסיון אפייה יצרה משהו הזוי ולא מגניב. כל שיכולנו הוא לגלגל את הכל בסוכר וקינמון. הדבר הזה נפל בקו שבין לא מספיק טוב ללא מספיק רע – לא מספיק טעים בשביל לתת לחברים ומשפחה, לא מספיק גרוע כדי שאאחל אותו לאויביי. בעיקר לא עם סוכר וקינמון. כבר אמרתי שסוכר וקינמון זה טעים?

בזמן שאנחנו מנסות עוד ועוד וריאציות של הדבר הזה, התחלנו עם המתכון המשפחתי שקיבלתי מדוד שלי ל – Pommes de terre Dauphine. בתרגום ישיר מדי – תפוחי האדמה של הדולפין. שזה מעין תואר אצולה כזה שלא באמת קשור ליונק הימי החביב על כולנו. הנה, תראו. דודי כינה את זה במתכון ששלח לי "תפודי מלכים", וזה שם הולם ביותר. שכן איך אתאר את המאכל הזה? מה שצ'יפס נועד להיות? כדורי אושר? מה שקרה כשחד קרן ותפוח אדמה שהתאהבו אי שם בייקום ענני ופלאפי? כן, קריפי, אני יודעת. אבל זה כה מוצלח – בצק פחזניות, מעורבב עם פירה, ומטוגן בשמן עמוק. קריספי, מושחת, נימוח, שווה.

תודה לדודי שהביאני עד הלום, ולמשפחתי שחיסלה חצי כמות ובכך פטרה אותי מהפיתוי הנוראי הזה.

 הרי המתכון, שאני מביאה לכם כאן כמעט מילה במילה, כי בשלמות לא מתעסקים. מספיק לדי הרבה כדורונים -אנחנו הכנו 2/3 כמות ויצאו משהו כמו 40, שזה די מרשים. כך שבערך 60 כדורונים קטנים. דוד שלי כתב שזה מספיק לשישה עד שמונה אנשים, ובכן – יש מצב. נחטפים במהירות, אבל דורשים הכנה ואכילה במקום. אם בכל זאת אתם בקטע של לשמור ולרענן מאוחר יותר – לשים בכלי אטום ולהכניס קצת לתנור לפני ההגשה, כדי שהקריספיות תחזור מעט. אבל באמת עדיף שלא.

רכיבים למחית תפוחי אדמה:

1 קילו תפוחי אדמה
מים
כף מלח בישול

 

רכיבים לבצק פחזניות:

½ ליטר מים
150 גר' חמאה (או שמן זית למתכון פרווה)
300 גר' קמח
קורט מלח
אופציונלי – פלפל שחור
6 בצים
סיר טיגון עמוק
שמן

 
הכנה:

מחית תפוחי אדמה – בשלו את תפוחי האדמה מכוסים במים עם כף מלח. כאשר תפוחי האדמה מוכנים, קלפו אותם ורסקו אותם בעזרת מועך תפוחי אדמה. אפשר למעוך בעזרת מזלג – זה מה שאנחנו עשינו. יותר קשה, מן הסתם.

בצק פחזניות -הרתיחו את המים עם המלח והחמאה.
ברתיחה הראשונה, מוזגים את הקמח בבת אחת לתוך הסיר, מנמיכים את האש ומערבבים מהר את הבלילה. המשיכו לערבב כדי ליבש את הבצק עד לקבלת מסה אחת שלא נדבקת לדפנות הסיר.
מסירים את הבצק מהאש. ניתן להעביר עכשיו את הבצק לקערת המיקסר. המיקסר מקרר את העסק, שזה די מגניב.
מוסיפים את הביצים אחת אחת תוך כדי ערבוב הבצק. אין להוסיף ביצה לפני שהביצה הקודמת נספגה היטב בבצק.

טיגון:
מוסיפים את מחית תפוחי האדמה לבצק הפחזניות ומערבבים עד לקבלת בצק הומוגני.
יוצרים כדורים קטנים בעזרת ידיים רטובות או בעזרת 2 כפות וטגנו אותם עד לקבלת צבע חום יפה. אנחנו עשינו את זה עם כף ומזלג ויצאו לנו אי אלו יצורים משעשעים, וזה היה חביב עד מאוד.

morcake-collaberationg4

מוציאים את הכדורים מהסיר לצלחת מכוסה בנייר סופג. הרבה נייר סופג. מגישים ואוכלים כל עוד זה חם.

נום!

morcake-collaberationg5

אנחנו, כמובן, ניסינו את זה גם אם סוכר וקינמון וגם עם אבקת סוכר. בהחלט פוטנציאל מעניין, אם כי במקרה הזה הייתי מנסה להפחית מעט את כמות המלח.

ניסיתם? אהבתם? דברו איתי פה או בדף הפייסבוק!

וכמובן, חוויותיה של מור מהמפגש – כאן! יותר תמונות! יותר פלפונים! יותר סטיילינג! כן! אני צריכה להתפטר ולהתא- אממ, לא משנה…

חנוכה שמח לכולם 🙂

ספר מתכונים מקוון לראש השנה

איזו מילה נפלאה זו מקוון, נכון?

לקראת ראש השנה, נאספו להם מתכונים מרחבי הבלוגספירה לטובת ספר מתכונים חגיגי וזמין לכל דורש. את כל העניין יזמו ענבל ומיטל מ- I Love Food , אשר פעילות ברשת החברתית ומרכזות אי אלו פוסטים טעימים מדי יום, ועוד ועוד. התוצאה? שיתוף פעולה נפלא בינם לבין הבלוגרים – כולם מרוויחים, וכמובן שגם אתם הקוראים.

אז מה יש לנו שם? אני תרמתי את מנת הסביצ'ה סלמון, אבוקדו ורימונים שפרסמתי בשנה שעברה, ויחד עם לא פחות מארבע עשר בלוגרים ובלוגריות שתרמו, צילמו וכתבו מתכונים נולד לו ספר כרוך אינטרנטית להנאתכם, שיתופכם וכמובן – אכילתכם. כל מה שצריך לעשות זה להקליק.

תודה לכל הבלוגרים שהשתתפו – קולינרי ועודפשוט מבשלת, ביסטייל (שגם תרם את כישוריו, עיצב וכרך), חיים וטעים, יופי במטבח, בישול בזול, הגרגרנית, מה יש לאכול, מטבחונת, היצירה של הלב, מורקייק, על קצה המזלג, העולם של נועה ורוני טגנסקי, וכמובן לענבל ומיטל.

בתאבון, וחג שמח!