תגית: דברים שקיבלתי

תראו מה קיבלתי – אוראו בטעמים בסינית!

הגיע הרגע הזה בשנה בו אני מפרסמת את פוסט הפורים האחרון ומגלה שמאז הייתה כמות די עגומה של פוסטים. די, זמן לנער את האבק מכל הטיוטות ולנסות להקים לתחייה את הבלוג, כמו עוף חול ברוטב משובח ובלי חול בכלל. סתם, לא באמת הייתי אוכלת עוף חול.

אחד מהפוסטים ששוכבים לו הכי הרבה זמן במגירה שהיא מוחי הקודח הוא זה. לא תמיד יש לי אח שנוסע לסין, אבל כשיש לי אני מבקשת ממנו להביא לי דברים מוזרים לאכול. והפעם – אוריאו! זמן לסרוק אוריאו ולעשות לו דברים איומים בפוטושופ ולעוד פוסט בסדרה החביבה עליי, "תראו מה קיבלתי".

IMG_0004

IMG_0006

 

אחי היקר חזר ובאמתחתו שלושה סוגי אוריאו שטרם הכרתי – גליליות אוריאו, ושני עוגיות שלמעשה ממולאות בשני טעמים! האחת מנגו-תפוז, והשנייה אוליפטל ואוליאוכמניות. אני לא באמת יודעת סינית, וזה.

קופסאות העוגיות מכילות גליל אחד ארוך של עוגיות באריזה נוספת. גם בקופסת הגליליות יש עוד שקית שבתוכה הגליליות (אפשר להשתמש במילה הזאת בכלל? זה מונח רשמי?)IMG_0010

 

הגליליות היו טעימות אבל לא משהו להשתגע מאושר לגביו. בסופו של יום, אני עדיין מעדיפה את קופסאות הפח שמוכרים בארץ, מה גם שאחרי שמסיימים אותם יש קופסאות פח חמודות שאפשר לשמור לנצח ולהכין איתן משלוחי מנות, או לתת להם להעלות אבק בארגזי היצירה שעוד לא פתחתם מאז שעברתם דירה. אממ, כן.

IMG_0018

אוריאו בטעם תפוז מנגו היה עם ריח חזק של יופלה בטעם תפוז מנגו. אני יודעת שזה לא משהו שקיים, אבל אם הוא היה קיים, זה לגמרי היה הריח שלו. החלק המנגואי היה חמוד אבל החלק התפוזי היה חמצמץ, ותקשיבו, חמצמץ לגמרי משדרג את חוויית האוראו. ברמת הפוטוגניות הצבע שלו פסטלי משהו. לא ממש מגרה אבל גם לא ממש נורא.

IMG_0014

מילוי האוליפטל ואוליאוכמניות היה פשוט נפלא. החמיצות של האוליאוכמניות, המתיקות של האוליפטל, משתלבת היטב בטעם השוקולד המרומז והממכר של העוגיה, שהיא תכלס מהחלקים היותר שווים באוריאו באשר הוא… נפלא. חבל שאין בארץ.

IMG_0026

 

 

קיבלתי גם עוד מיני דברים הזויים שאינם אוריאו, אבל אלו ייאלצו לחכות לפוסט הבא בסדרה 🙂

תראו מה קיבלתי – אוראו בטעמים!

שלום וברוכים הבאים לפינה חדשה בבלוג – "תראו מה קיבלתי". בפינה אספר על מיני מאכלים (נו, ממתקים, בעיקר) שקיבלתי וכל המרבה במוזריות הדברים שהוא שולח לי – הכי זה משובח.

התמזל מזלי וקיבלתי בחודשים האחרונים לא פחות מארבעה (!) טעמים של אוראו מארה"ב הרחוקה מאנשים משובחים ביותר. לצערי, אי אפשר להשיג את הטעמים האלו בארץ והזמנה שלהם באינטרנט היא די לא ריאלית בגלל דמי משלוח מטורפים, אבל כל זה לא ימנע ממני לכתוב עליהם בחדווה רבה. אני רוצה להודות לסורק שלי שסייע לי בכתיבת פוסט זה – לולא הוא, לא יכולתי לסרוק אוראו בהנאה מרובה ביותר.

אוראו מסתורי

 

מה – אוראו חמאת בוטנים

צבע מילוי – חמאת בוטנימי

איך – אומג אומג אומג זה כזה טעים זה האוראו הכי טעים שאכלתי אי פעם והוא נפלא ונהדר כל כך שסיימתי אותו מהר מדי ולא הספקתי לסרוק אותו ואפילו לא הצלחתי לעמוד בזה ואכלתי את זה ששמתי בצד במיוחד בשביל זה ובנוסף הוא גורם לי לכתוב כמו נערה צעירה ופוחזת עם אוצר מילים גרוע.

אוראו מנטה

 

מה – אוראו מנטה

צבע מילוי – ירוק בהיר

איך – אני לא מחסידי המנטה במתוקים. זה קצת מזכיר לי משחת שיניים. עם זאת, זה בהחלט לא רע ואני בטוחה שחובבי המנטה בדברים ממש יעופו על זה.

 

אוראו פפרמנט

 

מה – אוראו פפרמנט (peppermint), מהדורה מוגבלת

צבע מילוי – אדום. וואו, זה כל כך אדום.

איך – שני דברים מרכזיים העסיקו אותי באוראו הזה. האחד הוא הניסיון לפענח את ההבדל בין פפרמנט למנטה. לא ממש הצלחתי. כלומר, קיבלתי את התחשוה שלאוראו הזה יש טעם קצת יותר מתוק וקצת יותר חזק מחברו הירקרק, והריח של המנטה היה יותר דומיננטי. הדבר השני היה שוואו איזה צבע אדום מטורף יש למילוי הזה. כמעט גורם לך לחשוב שאוראו פפרמנט הוא אוראו מנטה שקרה לו משהו והוא הפך מרושע.

 

birthday

 

מה – אוראו יום הולדת. כן, באמת.

צבע מילוי – לבן עם סוכריות צבעוניות

איך – זה אוראו עם מילוי כל כך חזק, וריח כל כך חזק, שהוא כמעט מתגבר על העוגיה. לחובבי העוגות-שהן-בעצם-חטיף כמו כל העוגות הקטנות האלו של קינדר זה אוראו מושלם כי יש לו ממש את הטעם הזה. הנדסת המזון מאוד מרשימה 🙂 לי זה היה קצת יותר מדי.

בונוס – מאחורי חבילות של אוראו יש מתכונים. לא שמתי לב למתכונים כל כך בחבילות האחרות, אבל כאן המתכון הוא לוופי-פאי אוראוז עוגת יום הולדת, וכל, אבל כל ארבעת המרכיבים שלו הם תעשייתיים להפליא – מלבד האוראו יש לנו חבילת אינסטנט של עוגה לבנה עם סוכריות צבעוניות, ממרח מרשמלו ומשהו שלמיטב הבנתי הוא קצפת מוכנה קפואה.

 

אלו היו ארבעת פרשי האוראוז שקיבלתי. הידד! בכנות, אני ממש אוהבת אוראוז, אבל אני לא ממש אוהבת את המילוי הסטנדרטי הלבן וסובלת אותו בעיקר בשביל העוגיה שהיא באמת מהמוצלחות שבעוגיות, ועל כן שמחה מאוד לנסות מילוי אחר, אפילו אם הוא לא תמיד זמין. כיף שיש בארצנו הקטנטונת לפחות את מילוי השוקולד – הוא יספיק לי בעודי כמהה אל חמאת הבוטנים שעזבתני בטרם עת…

השאיפה היא להוציא את חלקו השני של המדריך לעריכת תמונה לפני החג, אבל במידה ולא אספיק – חג שמח לכולם, וגבינות טעימות לרוב 🙂