חשבתי על משהו.

חמין, כן? כולנו יודעים שאוכלים אותו בהמון דרכים שונות. בימי חיי הקצרים הספקתי לאכול בחמין גריסים, חיטה, שעועית, תפוחי אדמה, ביצים, עוף, בשר, ג'חנון, קישקע ופסטה – ואני יודעת שהסיר נטוי.

קרמבו – עכשיו, כאן יש לנו מחלוקת שלא נופלת מהשאלה האם אוכלים את הביצה מצידה החד או מצידה הקהה. ממה מתחילים – מהקצף או הביסקוויט? הנונקונפורמיסטים ילכו עד כדי קילוף השוקולד ידנית ורק אז יאכלו את הקרמבו, או יפרידו ביסקוויט מקצף ואז יאכלו את הקצף בכפית, בתוך ציפתו הצמקאואית.

אבל בארטישוק? לא חשדתי.

488061_10150914141882237_1838515298_n

זה נכון שאותו ירק פרחוני משונה מתהדר גם בשמות נוספים, אבל מי אני שאחשוד מאיזה חורשף או שניים? להפך! אני בעד חורשפים. חורשפים להמונים! זה אף נכון שהוא תפרחתי משהו, ושיש לו קצת שערות וזה מוזר, ובאופן כללי שיטת האכילה שלו לוקחת לא מעט זמן ואת ההבדל בין ארטישוק משומר לטרי ניתן להשוות אולי רק להבדל בין פטריות משומרות לטריות. ונכון שאם מכינים ארטישוק ממולא נשאלת השאלה – האם לא חבל על כל העלים האלו?

אבל תמיד- תמיד! – ידעתי שבבואך לאכול ארטישוק, תאכל ראשית את העלים הגדולים, בנפרד עם רוטב דמוי ויניגרט, ואז תאחז יחד את אוסף העלים שקשה לאכול בנפרד ותטבול אף אותם ברוטב, ואילו אז תאבק קמעה עם השאריות והשערות ההזויות האלו עד שמזלגך ישפד את ליבו החורשפי של הירוק הירוק הזה, וגם אותו תאכל עם אותו הרוטב בהנאה מרובה.

אבל, מסתבר שלא כך הדבר. משפחתו של א' אוכלת ארטישוק עם קוטג'. כשגיליתי זאת לראשונה הופתעתי אבל טעמתי והיה לא רע.

כשהבוס שלי סיפר שאצלו בבית היו אוכלים את הארטישוק עם רוטב שעשוי מיוגורט ומיונז (!) – פה? חשדתי.

אני לא יודעת אם אכן ישנם דרכים רבות לאכול ארטישוק, או שאך במקרה קפצו כל אלו למאגר המידע הלא חשוב שלי. אבל אני כן יודעת שחורשף זו אחלה של מילה והצלחתי לכתוב אותה ואת הטיותיה ארבעה פעמים בפוסט אחד. אני מרוצה.

4 comments on “ארטישוק חמין וקרמבו יושבים לשולחן”

  1. מאתר האקדמיה ללשון העברית:

    ארטישוק – קִנְרָס, חֻרְשָׁף

    השם קנרס מופיע במשנה, השם חורשף לקוח מערבית.

  2. אני: "וואט? ארטישוק עם קוטג'?!?"
    הוא:"מה?"
    אני: "מתברר שהמשפחה של א' אוכלת ארטישוק עם קוטג'"
    הוא: "הגיוני"
    אני:"אה, כי הכל טעים עם קוטג'"
    הוא:"כן."
    שיחות בשש בבוקר…

השאר תגובה