אז, אני חולה מתה, בדיוק כשתקנו את המחשב ואני סוף סוף יכולה לכתוב פוסטים וכאלה. אבל יש דברים שאי אפשר לחכות איתם – זוהי עונת הרימונים, ויש דברים מגניבים שכדאי להכין איתם מהר מהר, לפני שייגמרו. אז הנה.

טוב, אז ככה, רכיבים:

פילה סלמון – נטול עור, חתוך לקוביות של בערך סנטימטר רבוע (בתמונה התעצלתי וחתכתי קצת גדול מדי…). אודה ואתוודה – הכנתי את זה עם סלמון קפוא. אז זה אפשרי ויוצא סבבה. אבל מן הסתם עדיף טרי…

רימון חמוץ – זה הרימון היפה יותר, האדום. לא הצהבהב המתוק והמכוער.

אבוקדו בשל – באמת בשל. תטעמו אותו לפני כן. אין כאן בישול או שום דבר אחר שיציל אתכם, חשוב שלא תתגנב עליכם איזו מרירות מעאפנה. גם אותו יש לחתוך לקוביות.

מיץ לימון סחוט

קצת סויה –  כזאת טעימה, נניח קיקומן. לא הזבל הזה שמוכרים בבקבוקי ענק בסופרים.

מלח פלפל

אופציונלי: נבטי חמניה לקישוט

קצת קשה לי לדייק בכמויות, אבל נניח 70-80 גרם סלמון לסועד זה מכובד מאוד, אפשר פחות. לגבי האבוקדו, אני אוהבת בערך כמות זהה של אבוקדו וסלמון, מבחינת הנפח. הרימון- לפי הטעם. מבחינתי, רימון גדול יספיק בכיף לכ-6 מנות, אולי אפילו יותר. תלוי כמובן כמה חמוץ אותו הרימון, כמה אתם אוהבים חמוץ, כמה אתם אוהבים רימונים… בקיצור, לא ברור הקטע הזה. אפשר לקנות רימון או שתיים, לפרק אחד, לראות כמה גרעינים יוצא ולפזר לפי אינסטינקט לא ברור כלשהו שאפשר להניח שאם הוא עובד עבורי כנראה שהוא יעבוד גם עבורכם. במקרה הכי גרוע – יש לכם אקסטרה רימונים לנשנש במקרר. רק זהירות על הבגדים, הדבר הזה לא יורד… (טוב, העירו לי על זה שהתפייטות על כמויות לא עובדת, אז שימו לב לתגובה שלי שמכילה כמויות קצת יותר מוגדרות…)

לגבי הסויה, נניח כפית של סויה על מיץ משני לימונים בינוניים עד קטנים. אפשר לוותר או להוסיף בהתאם לרמת חיבתכם לסויה, כמובן. אני אוהבת שזה מורגש רק בקושי.

אופן ההכנה:

משרים את קוביות הסלמון במיץ הלימון והסויה, מתבלים ומרכיבים הכל יחד. זה הכל. עכשיו, אני ממש אוהבת סלמון חי, אז ההשרייה מבחינתי יכולה להיות חמש דקות לפני ההגשה. מיץ הלימון כובש את הדג, אז ככל שתשרו ליותר זמן, ככה הוא יהיה יותר "מבושל". אבל כדאי לא להגזים. עשר דקות, רבע שעה, לא הייתי ממשיכה עם זה מעבר.

כעיקרון, ההרכבה עצמה די פשוטה. או בגביע, או עם רינג (בתמונה אלתרתי רינג מקופסת זיתים, אני לא רוצה לדבר על זה…), פשוט מניחים ערבוב כלשהו של הסלמון האבוקדו והרימונים (במקרה של רינג קצת מועכים אותם יחד, מה שלי ממש כואב לעשות, כפי שאפשר לראות בתמונה. במקרה של חוש אסתטי מפותח אפשר גם להניח שכבות שכבות של כל מרכיב בנפרד), וזהו. הטעם המתובל של הסלמון מתבל יפה גם את האבוקדו, אבל אם אתם רוצים אפשר גם להמליח ולתבל את קוביות האבוקדו בנפרד לפני.

זהו, יש לכם סביצ'ה מקורי שגם נראה לא רע. בתאבון! ועכשיו אחרי שכתבתי על אוכל מעניין, אחזור לשתות עוד תה, או משהו משמים מעין זה…

6 comments on “סביצ'ה סלמון, אבוקדו ורימונים”

  1. המנה נראית מרשימה ביותר. ממש יפה. לא שאני חובבת גדולה של סביצ'ה, אבל בהחלט נראה טוב, ברמה של מסעדות שמגישות שילובי צבעים וטעמים מגניבים.
    ועם זאת- אם יום אחד תכתבי עבור ההמונים, ההתפייטות אודות 'כמות הרימונים הלא ברורה שיש להוסיף' לא תעבוד הכי טוב- דברי בכמויות, גברת, דברי במספרים. כוס גרגירי רימון? חצי כוס?
    כנ"ל לגבי הסלמון- עבור כמה סועדים הכנת את המנה ביחס הזה? כמה סלמון סך הכל עובד עם כמה רימונים וכמה אבוקדו?

    ואם כבר בניטפיקינג עסקינן- מה פשר התגית 'צמחוני'? זה לא עוף, זה דג?

    • הו, דרישה לכמויות! אכזריות לשמה!
      אז כאמור, באיזור ה-80 גרם סלמון למנה, זו הכמות שאני משתמשת בה. סלמון זה יקר, אז ציינתי שאפשר פחות, אבל אני אוהבת סלמון אז אם כבר, אז כבר.
      בנוגע לאבוקדו, באיזור החצי אבוקדו למנה, אם הוא אכן כולו בשל ושמיש במלואו.
      רימונים – בין כף לשתיים של גרעינים למנה.
      זה מירב הצמצום שאני מסוגלת אליו 🙂

      לגבי התגיות – אני עדיין מתלבטת לגבי כל התגיות האלו. יש לי ערימה גדולה שקופצת לי כל פרסום וזה די מבלבל… אבל יש לך נקודה. כעיקרון יש אנשים שיקראו לעצמם צמחונים שאוכלים דגים, פירות ים וכו, ויש אנשים שיקראו לעצמם צמחונים שלא. עכשיו כשכתבת את זה שמתי לב שיצרתי את התגית "דגים" אבל שכחתי להוריד את הצמחוני… אז הנה, תוקן.

  2. המילה הראשונה שעולה לראשי היא "וואו"!!!
    ללא ספק מנה מרשימה.
    אני די בטוחה שאנסה להכין את המנה הזו בארוחה המשפחתית הבאה…
    לדעתי אני אקצור קצת שבחים
    🙂

השאר תגובה