דייסה. יש לה אפילו שם מעצבן. דייייסההה. נמרח כזה. מזכיר קצת עיסה – לא מבטיח בעליל. הקונוטציה השנייה עבורי היא דייסה צבאית – אותם גרגירים לבנים לא ברורים, שוחים בנוזל מטריד. כן, אני יודעת – בזה הרגע פגעתי בציפור נפשם של אי אלו יוצאי צבא שעבורם הדייסה הזאת הייתה נהדרת ונפלאה. ובכן, אותי העניין בעיקר הטריד ודחה. ממעמקיי זכרוני ידעתי שמתישהו בעבר, בילדותי, אמא שלי הכינה לי כזאת שאהבתי, אבל כל שמץ חיוביות נשכח וטבע בסלידה העמוקה מהדייסה הצבאית.

ואז, סיקרתי מפגש בסדנה של המטבח הטבעי של איילת בוקר, ושם אכלתי דייסת קוואקר. בהתחלה פשוט הייתי ממש שמחה לאכול משהו, כי הייתי מאוד רעבה. ואז לפתע הבנתי – זה אשכרה טעים. וחם. וכיפי. גיליתי מחדש שאפשר גם אחרת, אפילו כשמדובר בדברים שקוראים להם דייסה.

מאז, אני משתדלת לפנות כמה דקות בבוקר כדי להכין לעצמי את המנה המהירה הזאת, שמרגישה כמו ארוחה של ממש. ביקשתי מאיילת להפיץ את המתכון, לשמחתי היא הסכימה והרי הוא לפניכם. לא סתם טעים, אלא גם מאוד בריא.

רכיבים (מספיק למנה עצומה ביותר):

כוס חלב סויה עדיף מדוללת. אני אוהבת שתי שליש סויה, שליש מים. ניסיתי גם עם חלב של ממש, יוצא עשיר מדי לטעמי, אבל בהחלט אפשרי.

חצי כוס קוואקר

2 תמרים חתוכים לחתיכות קטנות  בעת כתיבת שורות אלו ממש, אחרי שבועות בהם אני מכינה את הדיסה הזאת, הבנתי שאיחרתי לדקות הראשונות של הסדנא ואולי בכלל השתמשו בה בתמרים חיים. אני משתמשת במיובשים, ולא אחליף אותם.

2 כפות תערובת טחונה של נבט חיטה, שומשום מלא וזרעי פשתן החיטה נותנת ויטמין E ונוגדי חמצון, השומשום סידן והפשתן אומגה 3. בריאות בריאות! מי היה מאמין. כל העסק גם מוסיף למרקם וכאלה. את הכל מצאתי בחנות הטבע ליד השוק במחיר נוח למדי, בניגוד לרשתות גדולות שמוכרות חבילות ארוזות יקרות להחריד שיחסית קשה למצוא. לאחסן את הזרעים וכו' במקרר. את כל העסק אמורים לטחון במהלך ההכנה במטחנת קפה, ומאחר ואין לי אחת אני פשוט דופקת להם את הצורה עם מערוך. זה מאוד מספק.

6 שקדים/ פקאנים שבורים

אופן ההכנה

מבשלים את הקוואקר עם חלב הסויה והתמרים תוך כדי בחישה, עד שמופיעה בועה. זה קורה מהר יותר ממה שחושבים.

מכבים את האש, טוחנים את השומשום, נבט החיטה וזרעי הפשתן, מוסיפים את התערובת לדייסה. אם רוצים לטחון כמות גדולה לשימוש לפעמים הבאות זה בהחלט אפשרי, אבל אז צריך לאחסן את התערובת במקפיא.

מוסיפים לדייסה את השקדים/פקאנים.

אפשר להמתיק בקצת דבשסירופ אגבהמולסה, הטעם הבסיסי מאוד עדין ומתקתק בקושי. אני מוסיפה קצת דבש, הכי נגיש ולגמרי עושה את העבודה.

לאכול.

ט"ו בשבט שמח לכולם! מאחלת לכולכם תות שדה עשיר, אדום, עסיסי ומתוק, ולא שלל זבל מיובש שמציף אותנו בימים טרופים אלו.

3 comments on “דייסת קוואקר טעימה ומזינה”

  1. אני לגמרי התמכרתי לקוואקר לאחרונה, למרות שזה גורם לי להרגיש כמו סבתא. איכשהו הגוש החם והמתוק הזה בבוקר משנה לי את כל היום (ועוזר לי לרכך את הטראומה שבלהוציא את האף שלי מהבית כשבחוץ מינוס חמש עשרה מעלות)

  2. אין ספק שדייסת קוואקר זה אחד הדברים!
    מתגעגעת לימים שהייתי פותחת ככה כל בוקר חורפי
    נראית מעולה הדייסה החמה שלך

השאר תגובה