שבוע עבר מאז פורים. השנה, מחג של יום אחד, מקסימום שניים כי שושן פורים וכאלה, היה לנו את רביעי, חמישי, שישי ואפילו בשבת ראיתי תחפושות פה ושם. אני מחובבי החג, אבל יותר מדי מדבר טוב זה לאו דווקא טוב. עיין ערך כמויות גדולות של סוכריות גומי, למשל.

בכל מקרה, עכשיו אני מרגישה בשלה נפשית לחזור ולהסתכל בכל מה שהיה שם. אז הנה – פורים. בסיום – סיפור. לא לבעלי קיבה חלשה.

עוגיות שוקולד צ'יפס, ממתינות לאפייה, מהמתכון של השקית של אופנהיימר. אוהבת את המתכון ואוהבת את אור השמש, שהגיח ואפשר לי לצלם בעוד אני ואחי האמצעי עומלים על משלוחי מנות לחג במטבח בבית אמא.
סירופ סוכר, לא בטוחה אם זה היה בשביל המרציפן או בשביל המרנג. נראה לי שלמרציפן... הכנתי את זה לגמרי לבד וזה יצא לגמרי אכיל! מתכון בוא יבוא.
אוזני המן מהממות שהכין אחי הנ"ל. הידיעה שנשאר בצק ושהוא בטוח אי שם במקפיא ממלאת אותי בתחושה של חמימות ותקווה.
מקבץ משלוחי מנות מחכים להתחלף במפגש משלוחי המנות של עוגיו.נט. גם משלוחי המנות שלנו שם, אלו עם הסרט הצהוב.
השנה היו גם חתולי פורים. בן דודי החמוד בתחפושת סימבה, שהיה מהדברים המתוקים של החג, על אף שהוא לא ממש מכיל סוכר בדרך המקובלת, וחתול שפגש אותי ליד דירתו של א' אחרי שחזרתי מחלופת משלוחי המנות, ולא ממש הבין מה אני רוצה ממנו.

הבטחתי סיפור, אז הנה – למען יראו וייראו.

מעשה שהיה כך היה: בעודינו מכינים את משלוחי המנות, חשקה נפשי בעוגיות אשר מכינה דודתה של אמי. היה לי מתכון, אך אחי טוען שמתכון זה אינו אפשרי, ובהחלט ייתכן שהמתכון, שניתן לי כשהייתי ילדה קטנה ביותר, אכן אינו מדויק. בכל אופן, החלטנו להכין עוגיות פשוטות במקום, ואחי התעקש גם שנחליף את השמן בחמאה, כדי שתשאר חמאה בבית.

הכל נראה סבבה, העוגיות נראו טוב, תפחו, הזהיבו. אבל מה – טעמן היה מוזר. מוזר ביותר. לא רע, פשוט… מוזר. לא הבנתי למה. תהינו, ובסוף הן נשארו מחוץ למשלוחי המנות, שכן פולנים שכמותינו לא חוששים לאכול דברים שאינם, כפי הנראה, ראויים למתנות.

בוקר יום שישי, אני פוגשת את אחי שהבין מה הבעיה – השתמשתי בשמן טיגון ישן. ממוחזר כזה. אלים יודעים מה היה בו.

מסקנה: אם אתם ממחזרים שמן טיגון, אנא, אל תשימו אותו ליד שמן רגיל. סמנו אותו. כתבו עליו. משהו. כל דבר. עוגיות בטעם מוזר זה אחד מהדברים העצובים. באמת. ועל הדרך ילדים, היזהרו מעצי באובב.

אגב, סיפור זה רק מחזק את ההשערה שאלי המטבח לא מחבבים אותי. או אולי, מחבבים אותי יתר על המידה ועל כן מושכים בצמותיי התיאורטיות ללא הרף. כן, בואו נניח שזה זה.

1 comment on “פורים בתמונות”

  1. ובכן, שמן טיגון ממוחזר… אני מבינה את הרציונל שמאחוריו (שמן זה מצרך יקר) אבל באמת, חבל על הבריאות.

השאר תגובה