היה זה לילה קר ואפל, הלילה בו התכנסו שתי בלוגריות תמימות כדי להכין צ'ורוס חמאת בוטנים ותפוחי אדמה של דולפין.

טוב, לא באמת – את האוטובוסים הנעלמים המשונים של כפר סבא תיקן מצעד שחסם כבישים וכיוון את הקו שלי הישר לביתה של מורקייק, כך שהגעתי באיחור של חצי שעה בלבד. השעה הייתה אחת עשרה, הזמן קצר וחמאת הבוטנים מרובה וכך גם ההתרגשותי. מור מצלמת את המצלמה שלי עם הפלפון שלה, ואני מספרת לה על התערוכה שלי – והיא אפילו לא נרדמת! כזו היא מור – נחמדה. ואני בתמורה? מצלמת פרטים מביתה הפרטי כדי להעלות אותם לאינטרנט. כלומר, באמת, מלחיות בצורת קאפקייקס! לא יכולתי להתאפק.

morcake-collaberationg1
מימין לשמאל – דורה בובת הסוכר, מלחיות קאפקייקס ותמונה שאינה בשחור לבן, אלא פשוט של דברי מטבח מנצנצים באפרוריות טבעית.

זה היה אמור להיות נפלא – התמה היא שמן עמוק, כך שלאור הבלוגריות המשתתפות הוחלט על צ'ורוס חמאת בוטנים. סוף סוף מישהי שחולקת את תאוותי לצבע-לא-ברור צבע-לא-ברור הזה. מור מראה לי איך להכין בצק רבוך ואנחנו טובחות אותו בהתלהבות עם כמות גדושה של חמאת בוטנים. מממ… חמאת בוטנים.

morcake-collaberationg2
שמועות מספרות שאי אפשר לעשות פוסט עם מור מבלי לצלם את הסלולרי שלה. האמנם?

אנחנו מחכות שהשמן יבעבע. "שמן אמור לבעבע?" אני תוהה פתאום, ואנחנו בודקות ומגלות שהשמן כבר מזמן עבר את 180 המעלות הדרושות… לא נורא.

יש לי וידוי. אני אומר אותו כבר עכשיו לפני התמונה, כדי שמי שהגיע לכאן כי הוא חיפש מתכון של צ'ורוס חמאת בוטנים עוד בפסקה הראשונה יבין לפני שהוא ייתעב אותי סופית – המתכון לא הלך. פשוט לא. וחבל, כי תראו איזה יופי. תראו את הדונאט הקטן שעשיתי שם, לכבוד החנוכה! בחלומותינו ציפינו אותו באבקת סוכר, ואני כבר דמיינתי את הצילום הקבוצתי שאעשה לכל המטוגנים השווים שלנו. קערת הסוכר קינמון עמדה שם מצפה וממתינה. וסוכר קינמון זה טעים!

morcake-collaberationg3

אבל, זה לא טוגן. לא טוגן! מדוע? מדוע זה חייב להיות כה יפה וגם כה בלתי ניתן לטיגון? האם זה חום השמן? האם זו חמאת הבוטנים שלנצח משאירה את הבצק במצבו העיסתי? ניסיון אפייה יצרה משהו הזוי ולא מגניב. כל שיכולנו הוא לגלגל את הכל בסוכר וקינמון. הדבר הזה נפל בקו שבין לא מספיק טוב ללא מספיק רע – לא מספיק טעים בשביל לתת לחברים ומשפחה, לא מספיק גרוע כדי שאאחל אותו לאויביי. בעיקר לא עם סוכר וקינמון. כבר אמרתי שסוכר וקינמון זה טעים?

בזמן שאנחנו מנסות עוד ועוד וריאציות של הדבר הזה, התחלנו עם המתכון המשפחתי שקיבלתי מדוד שלי ל – Pommes de terre Dauphine. בתרגום ישיר מדי – תפוחי האדמה של הדולפין. שזה מעין תואר אצולה כזה שלא באמת קשור ליונק הימי החביב על כולנו. הנה, תראו. דודי כינה את זה במתכון ששלח לי "תפודי מלכים", וזה שם הולם ביותר. שכן איך אתאר את המאכל הזה? מה שצ'יפס נועד להיות? כדורי אושר? מה שקרה כשחד קרן ותפוח אדמה שהתאהבו אי שם בייקום ענני ופלאפי? כן, קריפי, אני יודעת. אבל זה כה מוצלח – בצק פחזניות, מעורבב עם פירה, ומטוגן בשמן עמוק. קריספי, מושחת, נימוח, שווה.

תודה לדודי שהביאני עד הלום, ולמשפחתי שחיסלה חצי כמות ובכך פטרה אותי מהפיתוי הנוראי הזה.

 הרי המתכון, שאני מביאה לכם כאן כמעט מילה במילה, כי בשלמות לא מתעסקים. מספיק לדי הרבה כדורונים -אנחנו הכנו 2/3 כמות ויצאו משהו כמו 40, שזה די מרשים. כך שבערך 60 כדורונים קטנים. דוד שלי כתב שזה מספיק לשישה עד שמונה אנשים, ובכן – יש מצב. נחטפים במהירות, אבל דורשים הכנה ואכילה במקום. אם בכל זאת אתם בקטע של לשמור ולרענן מאוחר יותר – לשים בכלי אטום ולהכניס קצת לתנור לפני ההגשה, כדי שהקריספיות תחזור מעט. אבל באמת עדיף שלא.

רכיבים למחית תפוחי אדמה:

1 קילו תפוחי אדמה
מים
כף מלח בישול

 

רכיבים לבצק פחזניות:

½ ליטר מים
150 גר' חמאה (או שמן זית למתכון פרווה)
300 גר' קמח
קורט מלח
אופציונלי – פלפל שחור
6 בצים
סיר טיגון עמוק
שמן

 
הכנה:

מחית תפוחי אדמה – בשלו את תפוחי האדמה מכוסים במים עם כף מלח. כאשר תפוחי האדמה מוכנים, קלפו אותם ורסקו אותם בעזרת מועך תפוחי אדמה. אפשר למעוך בעזרת מזלג – זה מה שאנחנו עשינו. יותר קשה, מן הסתם.

בצק פחזניות -הרתיחו את המים עם המלח והחמאה.
ברתיחה הראשונה, מוזגים את הקמח בבת אחת לתוך הסיר, מנמיכים את האש ומערבבים מהר את הבלילה. המשיכו לערבב כדי ליבש את הבצק עד לקבלת מסה אחת שלא נדבקת לדפנות הסיר.
מסירים את הבצק מהאש. ניתן להעביר עכשיו את הבצק לקערת המיקסר. המיקסר מקרר את העסק, שזה די מגניב.
מוסיפים את הביצים אחת אחת תוך כדי ערבוב הבצק. אין להוסיף ביצה לפני שהביצה הקודמת נספגה היטב בבצק.

טיגון:
מוסיפים את מחית תפוחי האדמה לבצק הפחזניות ומערבבים עד לקבלת בצק הומוגני.
יוצרים כדורים קטנים בעזרת ידיים רטובות או בעזרת 2 כפות וטגנו אותם עד לקבלת צבע חום יפה. אנחנו עשינו את זה עם כף ומזלג ויצאו לנו אי אלו יצורים משעשעים, וזה היה חביב עד מאוד.

morcake-collaberationg4

מוציאים את הכדורים מהסיר לצלחת מכוסה בנייר סופג. הרבה נייר סופג. מגישים ואוכלים כל עוד זה חם.

נום!

morcake-collaberationg5

אנחנו, כמובן, ניסינו את זה גם אם סוכר וקינמון וגם עם אבקת סוכר. בהחלט פוטנציאל מעניין, אם כי במקרה הזה הייתי מנסה להפחית מעט את כמות המלח.

ניסיתם? אהבתם? דברו איתי פה או בדף הפייסבוק!

וכמובן, חוויותיה של מור מהמפגש – כאן! יותר תמונות! יותר פלפונים! יותר סטיילינג! כן! אני צריכה להתפטר ולהתא- אממ, לא משנה…

חנוכה שמח לכולם 🙂

4 comments on “המקרה המוזר של הצ'ורוס בשעת הבוקר, ותפודי מלכים.”

    • ראיתי פעם מתכון לסופגניות שכלל אבקת פירה ולא הבנתי למה לעזאזל. עכשיו אני מבינה. תודה לך שפתרת את הדילמה שלי. המצלמה שלך הלכה מכות עם האייפון של מור כשנפגשתן?

השאר תגובה