חוסר הזמן המשווע בו נתקלים כוחותינו גורם לי למצוא חלופות שונות לאוכל ביתי. לעיתים הן זולות והממ-זה-לא-הכי-טרי-אבל-הרעב-הו-הרעב כמו כריכי קפיטריית בצלאל. לפעמים הן זולות ואוי-לא-כל-הפחמימות-האלו כמו סמבוסק פיצה ב"ויטמין" בהר הצופים. לפעמים הן כביכול זולות ומתי-הפעם-האחרונה-שהמטבח-כאן-ראה-אורז-מהו-אבוי כמו ג'אפניקה ברחוב שלומציון 1, ירושלים.

עכשיו, היית בלא מעט סניפי ג'אפניקה בערים שונות. יש הבדלים די רציניים בין כל אחד מהם אז אני לא אשפוט רשת על פי סניף בודד. גם לירושלים הלכנו לא מעט פעמים, ולרוב די נהניתי. אבל בשבוע האחרון, בואו נקרא לו שבוע-ההתעלמות-מהמצב-הכלכלי-הסטודנטיאלי, הלכנו קבוצת חברים ובאמת שמעודי לא טעמתי סושי כה נוראי, כה מנותק משורשיו האורזיים – כן, אני יודעת שזו לא מילה. אבל זו צריכה להיות, ולו רק כדי שאוכל להבהיר כמה לא משהו זה היה.

התמונה, אף אם לא משהו עקב טבעה המבזקי (מלשון מבזק. flash, בלשון העם. אנשים, אם יש לכם ברירה – נסו לא לצלם עם מבזק. בעיקר לא אוכל…) די מראה את המצב –

טוב, אני לא בטוחה כמה ניתן לראות את זה. אבל האורז בסושי הזה עשוי כה יותר מדי שהוא פשוט הפך לסוג של מחית לבנה ובהחלט לא טעימה במיוחד, מאחר וגם תיבול לא ממש היה לה. כיאה לסטודנטית רעבה, אכלתי הכל. אבל זו הפעם הראשונה שאני אשכרה מתבאסת מסושי. הוא נכשל הן במרקם והן בטעם. הטבעתי הכל בשלל הרטבים, ללא הועיל.

אחד מידידי הזמין מרק מיסו ואוכל של ממש (אטריות מעין אלו), ולא נשמעו מכיוונו קריאות לכאן או לכאן. מה שכן, הוא היה חולה אז בכל מקרה חוש הטעם שלו הוטל בספק. את האטריות טעמתי וחשבתי לעצמי "נה". לשולחן הוזמנו חמוצים יפנים, שזה תמיד חביב בעיני ולא ממש מעניק נקודות למי שמצליח בהם. אני הזמנתי כמנה ראשונה גם את המנה האהובה עליי – טטאקי טונה, שדווקא הגיע טעים כתמיד.

כל פעם שאני מזמינה את המנה הזאת, היא נראית לי קטנה מקודמתה, אולי כי היא טעימה לי כל כך (או שזה באמת כך, אין לדעת…). בכל מקרה, מדובר בפרוסות טונה צרובות, מונחות על מצע של סלט אצות וואקמה, והלימון בצד מוסיף, אממ, המון. אישית אני מעדיפה את המנה כשהפרוסות פרוסות דק יותר, אבל אין לסמוך על הסניף בקטע הזה – היא מגיעה קצת שונה בכל פעם. אבל עדיין, אם אתם הולכים, בכל זאת, לג'אפניקה (כי בכל זאת זה זול, וכאלה. ולפעמים הסושי סביר אני משערת…) אני בהחלט ממליצה על המנה הזו. אם לא, ובכן, בסושי רחביה הסושי עצמו מוצלח בהרבה, והוא לא נורא יקר.

כמו כן, המקום לרוב די עמוס בשעות הערב. אם אתם לא רוצים לקפוא מקור בעודכם ממתינים בחוץ, הייתי חושבת על מקומות אחרים. וקינוחים לא הייתי מנסה אפילו – המקום כשר-בשרי והקינוחים פרווה-שמנסים-להעמיד-פני חלביים, וזה כמעט תמיד לא הולך טוב. בטח שלא במקומות מעין אלו. מה שכן, בבאבט (הו מעריצה נלהבת שכמותי…) יש עכשיו תותים! עלצתי כשנוכחתי בדבר.

הו, שוקו של באבט עם וופל ותותים בצד… זה כה טעים. באמת. השכיח ממני את כל עיסת האורז ההיא של תחילת הפוסט.

לסיכום, אני לא יכולה להבטיח שלא אחזור לג'אפניקה. המיקום הדי מרכזי והמחירים הקורצים לסטודנט הממוצע בהחלט ימשיכו ויקרצו ויטו את הלחץ החברתי לטובת המקום. אבל בהחלט אנסה למצוא יותר חלופות. אחרי הכל, זול או לא, אם בסופו של דבר מתבאסים מהאוכל, לא באמת משנה כמה מעט הוא עולה.

בפוסט הבא – אל גאוצ'ו ירושלים במה שחתם את אותם ימי הוללות קצרים בהם התעלמתי ממצבי הכלכלי. בשר, הידד!

8 comments on “ג'אפניקה ירושלים”

  1. כמה מאכזב :/

    לא יצא לי לאכול בג'פניקה מחוץ לתל אביב.
    ואמנם הסושי פה תמיד בינוני (you get what you pay for אחרי הכל)
    אבל מנות האיטריות בהחלט שוות (בצורה מפתיעה אפילו)

    טטקי טונה היא מהמנות שאם הן לא עשויות -מצויין-, אני מרגיש שרימו אותי.
    (אז לא ג'פניקה היא המקום למנה זו לדעתי)

    הצצתי עכשיו באתרם וראיתי שיש סניף בגבעתיים, עשר דקות הליכה ממני..
    מעניין, מעניין מאוד.

  2. ג'פניקה זה מגעיל, לא משנה באיזה סניף.
    ספציפית בזה הירושלמי קיבלתי קלקול קיבה מזעזע, וזה בוודאות תוצאה של דגים לא טריים. איכס, יש לי בחילה רק מהזיכרון.
    שומר נפשו ירחק.

  3. גם אני לעיתים חוטא באכילה בג'פניקה, בדרך כלל בתל אביב או בגבעתיים. אין ספק שהסושי שם לא משהו, ושהם לא יודעים להכין אורז כמו שצריך.
    פגשתי פעם שף סושי (נסו להגיד את זה חמש פעמים מהר) שאמר שסושי של אורז צריך להיות דביק ועיסתי, אבל שחשוב מאוד שהפה ירגיש כל גרגר של אורז בנפרד. בסושי של ג'פניקה אין ספק שזה לא קורה.

    כל הכבוד. פוסט מצוין!
    רוני

  4. הסושייה כבר ביצעה עליה לעיר הקודש ? כי אם כן זה אותו סושי זול אבל יותר מוצלח מג'פניקה שאני למודת סניפיה ועוד לא מצאתי אחד נורמלי בהם.
    ואני לי יודעת אם יש לך אחוזים בבאבט כי אני הייתי לא ממזמן ומה זה התאכזבתי
    ממש בגדול המחיר אסטרונומי והביצוע קצת בנאלי
    אולי בפעם הבאה אני אבדוק את השוקו הזה כולם מדברים עליו

    • חס ושלום כתיבת אחוזים… כן, זה פשוט, אבל יש בו אווירה שאני ממש אוהבת והוופלים שלו גם אם לא עמוסים ומקושטים מאוד טעימים.
      וכן, השוקו בהחלט שווה בדיקה 🙂

השאר תגובה