עונת הקיץ מזמנת במשפחתינו שלל מסיבות יום הולדת, והיד נטויה. אני ואחיי נולדנו בהפרשים של שבועיים, וחגיגות יום ההולדת של א' נמשכו על פני כמעט חודש, כך שיצא לי לחשוב לא מעט על אוכל למסיבות שכאלו. עליי להכות על חטא –  מאז ומתמיד הגשתי במסיבות יום ההולדת שלי פסטה, יען כי היא קלה להכנה, כשבעצם זה לא כזה פרקטי. הבושה. אוכל למסיבות, כך טען א' בנחרצות האופיינית לו, צריך להיות משהו שאפשר לקחת בידיים. הקביעה הזאת קיבלה משנה תוקף במשתה יום ההולדת של אחי האמצעי, משתה שלא היה מבייש, אממ, אנשים שעושים משתי יום הולדת מוצלחים מאוד.

כשקפצה עליי הזקנה (כשהפכתי לזוועה מטבחית) כאילו ירש ממני אחי הנ"ל כל זיקה קולינרית ומטבחית שהייתה לי והיטיב בהרבה לטפחה. את השולחן עיטרו ריבועי לחם גבינתיים, כיסונים ממולאים שקשוקה, מגוון תופינים, תמליאי שוקולד אישיים ועוד. אך בין כל היצירות שהניח על השולחן היה דבר אחד לפחות שאף אני מסוגלת להכין בקלות יתרה, הלו הוא פשטידת בטטה דקה, פריכה וכמובן טעימה, שמתכונה עובר במשפחתינו מדור לדור. טוב, אלינו מדודה שלנו. קרוב מספיק.

החלק הנחמד בפשטידה הזאת הוא הפשטות – את הבצק משקשקים בקופסת פלסטיק ואת המילוי אפשר לגוון די בקלות – אצלנו מחבבים מילוי בטטה או פטריות, אבל אני משוכנעת שאפשר להכין עם בצל, קישואים וכיד הדמיון הטובה. וכמה שזה פשוט – ככה זה טעים. כלומר, זה מאוד טעים.

מבלי להכביר (עוד…) במילים, מתכון. הכמויות לתבנית בגודל 40×50.

רכיבים לבצק:

300 גרם קמח תופח
100 גרם מים רותחים
100 גרם שמן


רכיבים למלית:

חבילת שמנת מתוקה
3 ביצים
מלח ופלפל
בטטה גדולה/חבילת פטריות


אופן ההכנה:

בצק: שמים בתוך קופסה עם מכסה את הקמח והשמן, לאחר מכן את המים הרותחים ומעט מלח. משקשקים ומנערים היטב עד לקבלת בצק אחיד.

מעבירים את הבצק לתבנית ואופים כ-15 דקות בחום 180 מעלות.

מלית: למלית בטטה, מבשלים את הבטטה ללא הקליפה בשלמותה עד שהיא מתרככת מעט. חותכים לקוביות קטנות (קוביות של סנטימטר בערך), מפזרים על הבצק האפוי ומעל טימין מיובש. אם מדובר בפטריות, מבשלים אותן עם מעט חמאה ושמיר עד שהן מתרככות ומפזרים אותן על הבצק האפוי.

בשתי האופציות, אחי ששמים את המרכיבים על הבצק, מכינים את המלית- מערבבים בקערה את השמנת עם הביצים יחד עם מלח ופלפל לפי הטעם, אפשר גם עם מעט שום גבישי.

שופכים את התערובת מעל הכל (חשוב לעשות את זה רגע לפני שמכניסים את הפאי לתנור, אחרת השמנת נספגת בתוך הבצק וכל המלית נעלמת) ואופים בחום של 180 מעלות למשך חצי שעה או עד שהתערובת מזהיבה.

במסיבות, אנחנו חותכים לריבועים ומניחים במגש או בצלחת גדולה. בארוחות ערב, אנחנו חותכים לחתיכות ענקיות ואוכלים אותן. ואז לוקחים עוד חתיכות ואוכלים גם אותן. עד שזה נגמר.

9 comments on “פשטידה שאפילו אני יכולה להכין”

  1. עוד פשטידה שממש קל להכין ומשאיר טעם של עוד:
    צריך:
    4 כוסות פצפוצי אורז
    2 ביצים
    2 גביעי קוטג' (הרגו אותנו עם המחירים קודם…)
    כף אבקת מרק בצל
    2 כפות שמן קנולה

    מקשקשים את הביצים ביחד עם האבקה והשמן, ושופכים את זה לקערה אליה שפכנו את הקוטג' והפצפוצים. מערבבים הכל ביחד עד לקבלת בלילה אחידה, שמים בתבנית ובתנור ב- 170 מעלות עד שזה מזהיב.

    בתאבון (=

  2. האמת, היה נוח לשים את המרכיבים ביחידות מידה נוחות יותר (כי לרובנו אין משקל בבית). אז 300 גרם קמח תופח זה שתיים ורבע כוסות, 100 גרם שמן זה חצי כוס ו100 גרם מים זה בערך חצי כוס (0.4 כוס, נניח שחצי).

השאר תגובה