אז, שמתי לב שיש כמה פוסטים בקנה שמשום מה לא כתבתי. הגעתי למסקנה שזה מעין שילוב של לדבר על דברים לא נעימים, יחד עם זה שהדברים הלא נעימים האלו הם בעלי נופך אישי משהו. אבל, זה הבלוג שלי וכאלה, ואני די מחבבת אותי ורוצה שהוא יעבוד. אז, נושא לא נעים ראשון – עש הקמח.

לפני שנתחיל, הנה ברכת שנה טובה של ניגירי רך ופרוותי מאחל לכם שנה טובה.

DSC_1592

 

נכון שהוא חמוד? עכשיו כשאתם מרגישים טוב, נעים וחמים, בואו ונגיע לאחד הדברים הכי מגעילים אי פעם – כן כן, עש הקמח.

אני שונאת חרקים. אני ממש, ממש ממש ממש שונאת חרקים. על כן כשראיתי נקודות קטנות שחורות לבנות בחבילת עלי הלזניה שלי ממש ממש קיוויתי שזה כל מיני דברים שאינם חרקים. בכנות, בשלב זה הייתי מוכנה להאמין לכל סיבה לא הגיונית שמישהו היה מואיל להמציא לי – פרג ייחודי שמצא את דרכו לאריזת הפסטה בתאונה משונה של משאיות לפני שבוע. ילד משועמם שאוהב לצייר על עלי פסטה עם עט 0.4 (העט האהוב עליי. חובבי איור בעט – אתם יודעים על איזה אחד אני מדברת!). באמת. כל דבר. אבל קיבלתי תשובה אחת ויחידה – עש הקמח.

עש הקמח הוא ייצור ממש מגעיל. כל כך מגעיל שאני לא אשים פה תמונה או קישור או שום דבר, אבל אני אומר לכם שהוא מטיל ביצים קטנות קטנות, שחורות לבנות כאלו, שנראות קצת כמו אבק גדול במיוחד, ושהוא קטן ומעופף. חלקכם עשויים לומר שזה לא נשמע כזה מגעיל, וזו זכותכם (למרות שאתם בבירור טועים!). חלקכם אפילו יטען זאת אחרי שראה תמונה (אומג). אבל חשבו על זה שוב – המעופף המנוול הזה נכנס להכל, וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת להכל – אריזות סגורות מקרטון. אריזות סגורות מניילון. אריזות סגורות מפח. צנצנות (סגורות היטב!) מזכוכית. ברגע שהוא שם, אין לכם הרבה מה לעשות. זה הולך בערך ככה –

MI9882

אבל במטבח שלכם, כאשר במקום עצים יפים וחיים של דמות מספר יש לכם הרבה מאוד דברים לא אכילים במזווה, בארון, ובכל מקום אחר. אצלי הוא נכנס אפילו לאריזה סגורה של כלי מטבח – אפילו לא היה שם אוכל!.

 

אז מה עושים?

שמים הכל במקפיא. יש לכם קמח? שימו אותו במקפיא! סוכר? מקפיא. כל דבר שאפשר להכניס למקפיא, אני מכניסה למקפיא. משתדלים לקנות דברים כמו פסטה רק כשבאמת מתכוונים להכין אותה. אבל זה רק כשהמטבח במצב סביר. בסופו של יום, הדברים המגעילים האלו מגיעים כשהם כבר בתוך האריזה ועד שתשימו לב עשוי לקחת הרבה מאוד זמן – לכן, בין השאר, עצת הפסטה. במקרה שלנו כששמנו לב זה היה די מאוחר מדי. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לרוקן את הארונות, לזרוק כל מה שנגוע או עשוי להיות נגוע (שלחתי את א' לעשות את זה. אני לא יודעת מה היה לי קשה יותר, החרקים המגעילים או זה שהיינו צריכים לזרוק כל כך הרבה אוכל. בעצם, זה שקר. זה לגמרי היה החרקים המגעילים. ואני ממש שונאת לזרוק אוכל אז זה אומר הרבה!), מרססים את אבות אבותיהם של הארונות ומשאירים אותם ריקים מספר שבועות, על כל אי הנוחות האיומה שנגרמת מזה שהרהיט המרכזי בבית ששומר מזון (אנחנו קוראים לו "הרהיט") מושבת לכמה שבועות.

זהו. זה כל מה שאני יודעת. אחרי כמה שבועות, מנקים טוב טוב את הריהוט הנ"ל, ומקווים שכל זה היה חלום רע. מעמידים פנים שאין דבר כזה עש קמח. מספרים לעצמכם שמתישהו תוכלו לאכול לזניה שוב. כן, הכל יהיה בסדר. נכון? נכון???

 

5 comments on “הזהרו לכם מעשי קמח”

  1. אני יכולה להבטיח לך מידיעה אישית ומבלי לבדוק איך נראה עש הקמח, שיש דברים מפחידים יותר שעלולים להגיע למטבח או למזווה ואני אחסוך ממך את התיאורים. רק שתדעי…

  2. היו לי במהלך חיי מספר מתקפות של עש הקמח. ואכן הטקטיקה הטובה ביותר היא לא לאחסן דברים שהוא אוהב במזווה. ואם כן- את השקיות שמים בתוך קופסאות פלסטיק אטומות לחלוטין (מהסוג שבדר"כ מאחסנים בהן מזון שכבר מוכן ומבושל במקרר). זה מה ששומר עלינו, וכל עוד מקפידים זה עובד. הקטע הטוב עם לשים את הכל בקופסאות- אם אכן אחת השקיות הגיעה נגועה מהסופר, הנגע יתפשט רק בתוך הקופסה ולא מחוץ לזה, ואז תהליך הניקיון הוא יחסית פשוט. באמת בזמן האחרון שמתי לב שאנחנו קצת זורקים עם שקיות של קטניות שיושבות להן ללא הגנה במזווה, אולי כדאי להחזיר עטרה ליושנה…

  3. טיפים שקראתי לפני המון שנים, אמצתי, ומאז לעולם לא חוויתי מתקפה…. כשחוזרים הביתה עם החבילה (למשל קמח) מכניסים למיקרו, ונותנים לקמח "מכת חום" (הכי גבוה) של כדקה. הרעיון הוא שאם יש שם איזה חיה קטנה, היא תמות ולא תתרבה….ואז מקררים כמה דקות בחוץ ומכניסים לכלי פלסטיק אטום (למשל טאפרוור).

  4. הקמח מגיע עם החרקים כבר בילט אין, חובה לנפות אותו. והתבלינים לא רק אלה שקונים במשקל אבל אפילו בפחיות סגורות ואטומות זה כבר כלול במחיר ובמשקל, רק עניין של זמן..

השאר תגובה