בארבע השנים שאני גרה בירושלים, לא הייתי בעיר העתיקה. למה לא? אין לי מושג. מזעזע, אני יודעת.

את המשפט הנוראי הזה נאלצתי לומר כל פעם שאנשים דיברו על מקומות בעיר העתיקה. או לפחות, נאלצתי עד לפני שבוע בו תיקנתי את המעוות וביליתי שם צהרי שבת מצוינים למדי. שוטטתי לי בסמטאות והרגשתי, אממ, קצת כמו בתאילנד (שזה עצוב, ברור לי. תאילנד אולי הייתה אמורה להרגיש לי כמו העיר העתיקה. במקום זה היה לי בראש רק את אלנבי). דוכנים על דוכנים של סנדליים שנראים בדיוק אותו הדבר, רבבות צעיפים שצבעוניותם שובבה את נפשי (כן,כן!) וכל מיני מנורות אה-לה-אלדין. נהדר לגמרי. התחנה הקולינרית הראשונה אליה כיוון הידיד מורה הדרך, החומוס, אכזבה מאוד. מילא שנגמר הבשר עד שהגענו (שתיים וחצי ככה) אבל פיתות פושרות, אפילו קרות?! היה לי קצת עצוב. הייתי אומרת לכם איך קוראים למקום ואיך להגיע אליו וכנראה שגם ממליצה לא ללכת, אבל אני לא בטוחה שיש לו שם, ובטח שאין לי מושג איך לכוון לשם.

התחנה השנייה הייתה כמובן מכוונת קינוח. חשקה נפשי בכנאפה, אבל אז הודיע לי הידיד הנ"ל כי "אומרים שבהוספיס האוסטרי יש את השטרודל תפוחים הטוב ביותר בירושליםבארץ" (הוא כמובן אמר את זה בלי הקישור, אם כי היום בו אנשים יוכלו לדבר קישורים העולם ללא ספק יהיה…מיוחד יותר) ומי אני שאתנגד לאמירה כה נחרצת? שמנו פעמינו להוספיס האוסטרי, בדרכים לא דרכים. ברצינות, באמת שאין לי מושג איך הידיד ניווט לשם. אבל האינטרנט אומר לי שזה ב-ויה דולורוזה  37 (ויזואלית ופרקטית, זה קצה הרחובסמטהמה שזה לא יהיה), ואני כמובן לא אתווכח עם האינטרנט.

מצאנו עצמנו בכניסה, וצלצלנו בפעמון (יש פעמון, ונראה שאנשים בחדר צדדי בקומת הקרקע מתצפתים ומתפעלים את הכניסה בהישמע הצליל). נכנסו ללובי נחמד ושמנו פעמינו לקומה העליונה, למה שטוענים שהוא התצפית הטובה ביותר על העיר העתיקה. אני, מדרגות לא ממש עושות לי את זה (אני אדם עצל, כך אומרים לי רבים מחבריי ואף אני) ועדיין היה די שווה את זה (מה גם שזה בקושי 3 קומות). אחרי שסיימנו לתצפת, ירדנו סוף סוף לקפיטריה ואני הזמנתי את השטרודל (שבתפריט באנגלית מתורגם ל"פאי" בניגוד לחברו האוסטרי, אולי כדי להקל על אנשים. אל תתנו לזה לבלבל אתכם). הקפיטריה עצמה הייתה עמוסה באנשי כמורה נאים(טוב, אחד, אבל הוא היה מספיק) וקהל רב נוסף בעל חזות אירופאית שפטפט בשלל שפות. לא היה מקום בפנים אבל בחוץ יש חצר נחמדה ממש, גם אם קרירה בזמנים קרירים.  התיישבנו והפניתי את תשומת ליבי לשטרודל. כרוכית, אם אתם מתעקשים.

כרוכית אוסטרית

מקורו של השטרודל, כך אומרת לנו וויקיפדיה, הוא במטבח האוסטרי כך שיש כאן יומרה לאותנטיות מסוימת. המילה עצמה כנראה גזורה מגרמנית עתיקה בה המשמעות היא "מערבולת", שזה מגניב גם כן. בכל מקרה, חתיכות דקות של תפוחים, בצק מוצלח, כל אלו כרוכים להם יחדיו למאפה שהיה מצוין. מתוק ברמות די מפתיעות, אבל מצוין ועם קצפת בצד. לדעתי בהחלט שווה את המחיר, שהיה משהו בין 20 ל-25 ש"ח (קשה לזכור מחיר כשנהנים… ואולי זה אומר הכל), לא מוגזם ביחס לבתי קפה רגילים, ובהחלט שלא ביחס לחוויה ולמקום.

השטרודל אף העניק את שמו בישראל לאותו סימן אינטרנטי נהדר, ה-@, על פי דמיון כלשהו שאני משערת שאפשר לראות אם מתאמצים. ממש, ממש חזק. כלומר, כן, זה עגול. וכרוך. אבל נניח, דומה יותר לסושי אם ממש מתעקשים על מאכל. גם הערך של השטרודל הפיסוקי מוצלח, הו, וויקיפדיה אהובתי.

בכל מקרה, אלו היו הרבה מילים על מקום מגניב עם שטרודל אחד קטן (טוב, בינוני). בקרוב, הבלוג שואף לעבור לכתובת חדשה שתהא מאוכסנת על שרתים שאינם וורדפרס, אז אם למישהו יש המלצות, אשמח לשמוע.

4 comments on “אפל שטרודל בהוספיס האוסטרי”

    • ניאם ניאם ניאם (הגרסא הרוסית לנום נום נום).
      אם כי "הוספיס" עושה לי אסוציאות בלתי מעוררות תיאבון להחריד. צרעת וכאלה.

  1. עובדים עליכם בעיניים עלי פילו רטובים מביקור ארוך במקרר עם רסק תפוחי עץ זה לא שטרודל .
    המחירים בשמיים שני קפה ושני דמוי שטרודל 83 ש"ח .
    בנוסף שטרודל אחד הוגש רותח והשני הוגש ישר מהמקרר אז תחליטו איך מגישים שטרודל ? קר או חם ?
    למרות ההמלצות החמות של הכותבת אני לא אבזבז את כספי לביקור נוסף.
    לשיקולכם

    • אוי, מצער לשמוע… כשאני הייתי שם הוא היה טוב. אבל תמיד טוב לשמוע עוד דעות ועדכונים… מה שכן, לדעתי המחיר – שכאמור לא עלה על 25 לפחות בפעם האחרונה שהייתי שם – עדיין משתלם, בעיקר ביחס לבתי קפה בכללי ולחוויה.

השאר תגובה