מור אומרת שאני יכולה להיות נונקופורמיסטית ולכתוב פוסט בלוג-דיי גם אחרי שבלוג-דיי נגמר. אז הנה! תכלס, שנה שעברה פשוט החמצתי אותו לחלוטין, אז אני משערת שאני הולכת ומשתפרת! מי יודע, אולי שנה הבאה אני אשכרה אכתוב פוסט בבלוג-דיי עצמו…

אז, מאחר והכותרת הזאת עובדת רק עם שלושה בלוגים, נאלץ להסתפק בשלושה. אני מזכירה לכם שכאן למעלה בעמודים השונים בבלוג יש דף קישורים מומלצים, ושם יש וילכו ויתווספו עוד בלוגים ככל שיהיה לי זמן לסדר אותו כמו שצריך. אז, בואו נתחיל…

מכירים את זה שאתם מסתכלים על תמונות בבלוג, אבל לא ממש קוראים בו שום דבר? אז, כשמור מ-Morecake מפרסמת פוסט חדש זה לא ככה עבורי, לשם שינוי. כן, אחרי ימים ארוכים של לימודי צילום יש משהו מאוד מרענן בתמונות שלה, אשר מצולמות בטכנולוגיה מתקדמת ביותר (באמת!), אבל יותר מזה – זה בלוג פשוט מצחיק ואמיתי ואפילו הקשב ההולך-ופוחת-לאור-פלאי-הטכנולוגיה-והו-מה-זה-שם-מנצנץ-במסך שלי שם את בעיותיו בצד ואני אשכרה קוראת כל פוסט ופוסט.

אור נגוהות הוא בלוג של אישה מוכשרת ש(כבר לא!) לומדת איתי בבצלאל, במחלקה לצילום. בהתאם לעובדה הזאת הצילומים בבלוג מהממים – בדרכם המיוחדת של סרטי צילום, של אור רך שנתפס בעדשה ומטביע את חותמו על הכימיקלים. זכיתי אף לא פעם לטעום את מעשי ידיה, ואין ספק שהם בהחלט עומדים ברף הויזואלי (אהמ כל האנשים המוכשרים שלא טעמתי את עוגיותיהם אהמ!)

לגבי הבלוג השלישי קצת התלבטתי. יש כל כך הרבה… אבל אז היום צץ הפוסט הנפלא שמלמד איך להכין סטייקים בצידנית וזה היה כל כך הזוי, מופרע ואפשרי שפשוט לא יכולתי שלא לשים אותו כאן כבלוג שלישי. Haz Nom הוא ללא ספק הבלוג עם אחד מהשמות האהובים עליי בבלוגספירה העברית הטעימה, ולשם המוצלח מתווספים גם הסברים מדוקדקים והרבה יצירתיות. כלומר, באמת. סטייקים בצידנית!

ועכשיו – גלידה!

כבר זמן מה שאני תוהה לעצמי על גורלו של המסע שלי לסיקור טעמי בן&ג'ריס. לעיתים זה מרגיש חסר טעם. אני שוכבת ערה בלילות קרים וחושבת לעצמי – "למה?" במקרה הטוב ו"את מי זה מעניין?" במקרה הטוב השני. אבל רבותיי, גלידה. באמת שלא צריך יותר. ותכלס, גם על גלידה אפשר לדבר הרבה. עדיף ממלחמות, ללא ספק.

אז, טעם חדש הגיע למחוזותינו, הלא הוא הקרמל סוטרה. מעבר לזה שזה בעיני אחד מהשמות הפחות מוצלחים של הגלידות האלו (כן, שמות זה חשוב. גם צבעים לקירות אני בוחרת לפי השמות! אחרת איך אצליח לבחור בין לילך חצילי לערפל חלומי? שניהם נראים טוב!), אין ספק שזו גלידה למיטיבי לכת בלבד. מה היא גלידה למיטיבי לכת אתם שואלים? אני אסביר.

בעיני, לגלידה צריך להיות איזון. יש וניל ניטרלי, יש שוקולד חזק ונוכח, יש פירות חמצמצים מרעננים. בקרמל סוטרה יש רק טעמים דומיננטים ושום הפוגה. באם! גלידת שוקולד. פאו! גלידת קרמל מתוקה להחריד. בנג! ליבת קרמל רכה. ממש באטמן הולך פה. ולכל זה מתווספים עוד מיני שבבי שוקולד מריר. אחרי כמה כפות של הדבר הזה, צריך לשתות מים. אפילו הרבה מים.

הטעמים טעימים כתמיד, ואני משערת שגם הקטע הזה של קרמל רך מוקף בגלידה הוא די מגניב אבל אני אישית מעדיפה את הטעמים שלי כבר מסובבים יחד, זה יותר נוח.

בקיצור – ציון גבוה על הביצוע, כתמיד. לא חושבת שאני מסכימה עם הקונספט. אני אשאר עם הצ'אבי האבי שלי, תודה רבה.

ועכשיו, מאחר ולא היו תמונות בפוסט – במרץ – שזה לפני די הרבה זמן – הכנתי תמצית וניל ביתית, זוכרים? אז ככה היא נראית היום:

אז, אמנם צילמתי אותו עם השמש ממש מאחוריו, והוא יותר כהה במציאות, אך עדיין לא כהה כמו שהייתי רוצה וכמו שהוא כנראה היה אם הייתי חותכת את המקלות כמו שצריך. אבל, הצבע שלו האדים והעמיק, והריח הוא ריח ונילי וחזק, וכבר לפני כמה חודשים השתמשתי בה קצת וכבר אז כפית של תמצית הורגשה היטב. אז, אני מרוצה. הייתי אומרת "נראה מה יקרה בבלוג דיי הבא", אבל כולי תקווה שבדירתי החדשה שאין לי מושג עדיין איפה היא ואיך היא תראה, יהיה גם תנור, ותמצית הוניל הזאת תגמר עד אז 🙂

6 comments on “שלושה בלוגים גלידה”

  1. כל הכבוד לך! את הכי מקורית ומיוחדת ויוצאת דופן, ואני מאד גאה בך שלא נכנעת לתכתיב ה-31 באוגוסט ופשוט עשית לך בלוג דיי משלך. ולא רק כי עשית לי שמח באופן אישי. אם כי זה לא הזיק 😉

    ולגבי הגלידה, קודם כל – אל תפסיקי לדבר על גלידה בכלל ובן אנד ג'ריז בפרט. וצ'אבי האבי בפרט של הבפרט. אני מסכימה איתך, הקרמל סוטרה נחמד. במיוחד הליבה הקרמלית. אבל בתור אחת שלא מתעלפת על גלידות על בסיס שוקולד ומעדיפה וניל (האמת שלא רק, אבל בכל אופן לא שוקולד), לא התעלפתי. לא סבלתי, כמובן, ואכלתי את כל הקופסא עד הסוף, כמו ילדה טובה, אבל אבל.. צ'אבי האבי לנצח נצחים!

  2. 3>
    להיות אחת מ-3, איזו כבוד.
    עכשיו אני מרגישה זולה שפשוט כתבתי על מי שהתחשק לי בלי שום מגבלה. אבל, אבל.. זה הבלוג שלי ומותר לי, נכון? אני לא זולה. הממ…

    תמצית הוניל מגניבה לגמרי. אני עוד עשויה להתפתות לעשות הזמנה של מקלות ולהכין אחת בעצמי.

  3. ביקורת על גלידות – תמיד, ובכל מצב. איך נמציא רעיונות חדשים? אבל סטייק בצידנית?… בהיותי קשורה גנטית למקור הלינק הזה אני רק יכולה להגיב כמו שהגבתי לו: "בישול פלצני מטופש. אבא שלך היה עושה אותם על האש מצוין בלי כל הקשקוש. וגם טל על המחבת".

  4. מבאס אותי שעוד לא הצלחי למצוא את הקרמל סוטרה באף סופר וזאת למרות שבסוף אני מוצאת את עצמי עם הווניל האהוב של בן אנד ג'ריז שכמותו לא מצאתי בגלידה תעשייתית.

השאר תגובה