יום בהיר אחד נתקלתי בכתבה הזו, שגרמה לי לצווח באושר בעמוד הפייסבוק של הבלוג "ספירלת שוקולד ענק מסתובבת!!!1". ואכן, לא יכולתי שלא להתלהב מהמחשבה על ספירלת שוקולד מסתובבת ללא שום סיבה, על מנת שתוכל להחתך לתוך קרפ טעים, ולהתמתג בארצנו הקטנטונת כ"שווארמה שוקולד". בסוף הכתבה צוין שנפתח סניף חדש במקום מגוריי, הלא הוא נס ציונה, והיה ברור שזהו גורל – כי מה הסיכוי שגם אני וגם שווארמת שוקולד נהיה בנס ציונה באותו זמן? מה הסיכוי שאני וכל דבר נהיה בנס ציונה באותו זמן? מה הסיכוי שמשהו יהיה בנס ציונה בזמן כלשהו? גורל. כבר אמרתי.

"אנחנו הולכים לאכול שווארמת שוקולד ביום שישי" הודעתי לא' חגיגית, כדי שאוכל להעמיד פנים שזה יהיה דייט ולא רק שבירה מאסיבית של דיאטה, וכדי שיהיה לי נחמד במידה וזה מעאפן. לצד כביש בשיפוץ אינטנסיבי מצאנו חנות קטנטנה שנראית… קצת לא אפויה, אבל חביבה. קצת עמודי מתכת הזדקרו מהתקרה אבל כל זה לא מנע מאיתנו להסתכל על פוסטר עצום של קרפ מפתה. "מה זה?" שאל א' את המוכר בעודו מביט בערגה על הקרפ הממולא המצולם "זה קרם פטיסייר" אמר המוכר הנחמד. "אז נראה לי שאנחנו רוצים שניים כאלה" אמר א', ואני הנהנתי. נשאלתי לתוספות – אין הגבלה – וביקשתי אוריאו, אגוזים, מרשמלו, קצפת, סירופ שוקולד וכמובן – שוקולד מגולף מהספירלה הלצערי דווקא לא כל כך ענקית. בקולפן. והאמת? הגיקית אוכל שבי הרגישה סיפוק ביזארי מלראות את השוקולד הכמעט מגוחך על המוט ההוא, נכנע לקולפן פשוט, מתפתל ונופל לסלסולים ענוגים של חום ו(לצערי) לבן. הרגשתי שלא משנה מה, זה יהיה שווה את זה. או משהו.

שווארמה שוקולד - השוקולד
שווארמה שוקולד – אולי לא בגודל של שווארמה, אבל עשויה משוקולד. יש נסיבות מקלות.
אגב, את שתי התמונות הראשונות בפוסט צילמתי עם הסלולרי, ואני חייבת לציין שזו אחת מהפעמים היחידות בהן זה נראה לי הולם.

 

א' ביקש בערך אותו דבר אבל בלי המרשמלו והקצפת. "רגע, מה עם הקרם פטיסייר?" שאל. "אה, זה עוד אין בארץ". ענה לו המוכר.

פניו של א' התכרכמו קמעה.

 בעודינו יושבים בחוץ, הביט א' בקרפו. "אני לא מבין," אמר "את הקונספט של הדבר הזה."

"אני אצטט אותך." אמרתי לו.

שווארמה שוקולד - לפני
רגע לפני, עדיין מהסלולרי.

 

הקרפ חמוד, רוטב השוקולד תעשייתי להחריד, כפי שניתן לצפות. המרשמלו לא מדהים אבל טרי (=רך כמו שמרשמלו אמור להיות ולא במרקם ענוג של אבן), בניגוד לאי אלו מקומות שהייתי בהם. היה קצת מוזר לאכול את זה, אבל היה מאוד חביב.

שווארמה שוקולד - תוך כדי
הביס הראשון היה עוד איכשהו הגיוני. אלו שאחריו היו יותר מאתגרים.

 

לסיכום, גימיק שקצת הולך לאיבוד בשאון הבנייה ובחנות שמרגישה קצת לא מוכנה עדיין (אם כי סיכוי סביר שהיא כן). המחיר – 19 ש"ח לאחד – קצת גבוה לטעמי, אבל כמשהו שאני הולכת להוציא ממנו פוסט אחר כך הייתי די מרוצה. אם שוקולד מסתלסל מקולפן יעשה לכם את זה, הייתי ממליצה ללכת פעם אחת.

1 comment on “שווארמה שוקולד”

השאר תגובה