היום ניסיתי להתגבר על העובדה שבדירה שלי אין ממש אור שמש ליותר מחצי שעה ביום, ולצלם חבילת גרנולה בה חשקה נפשי.

עד שאכתוב בנושא, הנה שתי תמונות מאנשים שבאמת ידעו מה הם עושים.

 

מניסיונותיי כסטודנטית שניסתה לשחזר את היופי הזה, אין הרבה דברים משעשעים יותר מלהסתובב עם ספר עב כרס בשוק מחנה יהודה ולהשוות חצילים רבים מספור לזה שבתמונה.

 

החציל המהמם הזה שייך לאחד, רוברט מייפלתורפ שמו. אחד מהצלמים האהובים עליי ביותר, שאם לנסח בקלילות ועל קצה המזלג, צילם לרוב דברים בנושאי ארוטיקה, סקס ומוות. זה פחות קלישאתי ממה שזה נשמע כשרואים מה הוא עשה מזה. באיזה סטייל, הו באיזה סטייל. אפילו החציל הזה נוטף סוג של ארוטיקה, בעיניי.

 

הו, הקימורים

 

הפלפל הזה שייך לאובר-צלם נוסף בשם אדוארד ווסטון, שצילם גם עירום וגם נופים וטבע. הוא כמו גם הפלפל הזה ספציפית מוכר לעולם ברמות די אפיות, ואפשר, לדעתי, להבין למה.

שני הצלמים האלו צילמו בפילם, לפחות אחרי שהם התחילו לעסוק בזה ברצינות במצלמות עם פילם בינוני או גדול (בניגוד ל-35 מ"מ הקטן שהיה נהוג בציבור הרחב לפני שכולם עברו לדיגיטלי) מה שגורם לזה להיות יותר חד, אם רוצים, ויותר מגניב באופן כללי. כי, מצלמות ענקיות זה מגניב לא פחות ואף יותר ממצלמות מאוד קטנות.

טוב, למרות שאלו תמונות של ירקות, אני לא באמת חושבת שהן עוסקות במזון. אבל אוי, זה כל כך יפה, לא יכולתי להתאפק.

כמו כן: קורא העיר לי כי בניגוד למה שחשבתי (ושהבנתי מוויקי אחרי רפרוף קליל ופוחז…) מנטה ונענע הם לא אותו הדבר. אחרי רפרוף פחות פוחז ראיתי שאכן, מנטה היא סוג של נענע, וכך בעצם כל מנטה היא נענע אך לא כל נענע היא מנטה. I stand corrected  🙂

1 comment on “צילום (אוכל) זה סקסי”

השאר תגובה