שני בלוגים שונים הכניסו אותי לתסבוכת הזאת של לכתוב 10 דברים שלא ידעתם עליי. ובכן, אין מנוס.

 

1. אני אוכלת חטיפים במספרים אי זוגיים, וזה גם הדבר הראשון שאני כותבת או אומרת בכל תרגיל שרשרת כזה בו אנשים מדברים על עצמם. זה עונה היטב על להיות מביך והזוי ואף משעשע טיפה, ובמקביל משהו שאני מספיק רגילה אליו כדי לחשוף ולדבר עליו בכיף. אני פשוט חושבת, שמספרים אי זוגיים מתאימים יותר לאכילת חטיפים. יפים יותר. אז אם אני אקח במבה מהשקית, אשתדל לקחת במבה אחת או שלוש. ואם במקרה יצאו שתי במבות? אני אקח עוד אחד ואחבר. חיבור זה בסדר.

2. אני לומדת יפנית (לצערי הקורס שלי נגמר בקרוב…), וממש אוהבת תרבות יפנית בכללי. אני אוהבת לראות סדרות אנימה והפרו-סמינר שלי בלימודים היה על אסתטיקה באוכל יפני. קיצור, יפן! היאח!

3. אני גיקית באופן כללי, לא רק בנושאים יפניים. אני חברה בעמותה למשחקי תפקידים בישראל ומשחקת משחקי תפקידים פעם בשבועיים לערך. מה זה משחקי תפקידים? מוזמנים לקרוא. אם זה מעניין אתכם אתם מוזמנים לחבב את העמותה בפייסבוק, אני גם מתנדבת בלתחזק את העמוד ואת חשבון הפינטרסט שלה.

4. הספרים שאני קוראת והסדרות והסרטים שאני רואה הם לרוב ממש טובים או ממש טראשיים, אני משתדלת להתחמק מהאמצע. יש לי דף פייסבוק שלם בו אני מקטרת על דברים גרועים שאני קוראת או רואה שהתחיל כשהחלטתי לקרוא את 50 גוונים של אפור והבנתי שהפיד הפרטי שלי לא יעמוד ברצף הקיטורים. כמו הבלוג, גם העמוד סובל מחוסר זמן ולא עודכן מאז תחילת החודש. ככה זה, לאחרונה הזמן מוקדש לדברים איכותיים. אני די בטוחה שזה דבר יחסית חיובי.

5. אם כבר מדברים על ספרים, הקראש הראשון שלי היה על אתוס משלושת המוסקטרים, הספר. הייתי בת 9 בערך. אחד מהדברים שהכי מעצבנים אותי הוא עיבודים לספר שלושת המוסקטרים ולכלל הספרים הסובבים אותו, ולצערי, לא חסרים כאלו. עוד דבר שמעצבן אותי הוא שקוראים לפונדנט סופלה, אבל על זה לדעתי כתבתי פוסט מתישהו, אז לא ניקח על זה סעיף שלם.

6. אני ממש נהנית ללמוד, ומתכוונת לנסות להתקבל לתואר שני השנה. אחלו לי בהצלחה!

7. אני דתלש"ית (דתייה לשעבר). התחלתי לא לשמור כשרות כשאכלתי קינוח אחרי המבורגר לפני שנים רבות, באחד מהדייטים שלי עם מי שהוא היום בן זוגי, אבל את הדברים הרציניים הלא כשרים שאכלתי תמיד אכלתי בטעות. פירות הים הראשונים שלי היו במרק שחשבתי שהוא פטריות, והבייקון הראשון שלי היה בפסטה שחברה לא סיימה אבל כן ליקטה את כל הבייקון כך שלא ממש שמתי לב עד שהיה מאוחר מדי. הטעויות האלו משמחות אותי עד היום, ועם כל הכבוד לחבריי הדתיים – אני מרגישה תחושת ניצחון כל פעם שאני אוכלת משהו לא כשר.

8. מתוק זה ממש שווה, אבל מאז ומתמיד באמת אהבתי חמוץ. כשהייתי ביסודי ולימדו אותנו את הקטע הזה של טעמים שנקלטים באזורים שונים בלשון, גיליתי את נפלאות החומץ המהול במים, ובלי קשר הייתי שותה את הרוטב של הסלט כשהסלט היה נגמר. אני מאוד אוהבת צ'ימיצ'ורי (אפילו יהיה כאן מתכון בקרוב, תאורטית!) וחושבת שסוכריות גומי חמוצות הרבה יותר שוות מסוכריות גומי רגילות.

9. נכון לעכשיו, החיה האהובה עליי היא פורו. היא לא חיה אמיתית. במקום השני אך המאוד קרוב, נמצא ביזון מעופף. גם הוא לא חיה אמיתית. אני מתעבת ורוד ומקווה שזה מאזן במקצת את חיבתי לחיות בדיוניות ופרוותיות, אבל בכנות, למי אכפת.

poro__by_arlandria001-d64fnbm
התמונה מאת Arlandria001 ב- deviantart.

10. אני ממש מחבבת את הרעיון של אינסטגרם, אבל הטלפון שלי מצלם ממש רע, אז אחרי כמה ניסיונות ויתרתי. פה ושם בפוסטים תראו תמונות סלולרי ודעו לכם שאני מדממת מבפנים כל פעם שאין לי תמונה אמיתית. במקום לצלם בסלולרי, כשאני רוצה להתפרע אני מצלמת במצלמות הפילם שלי, אדוארד ואלפונס. אדוארד הוא מצלמת מפוח קטנה משנות השלושים ואלפונס הוא מצלמת פלסטיק בלטה-ית למראה שאין הרבה מה לעשות איתו מלבד ללחוץ על הכפתור שלו מה שגורם לו להיות כלי הנשק העיקרי. צילום הכותרת של פוסט זה הוא של אחת מהמצלמות האלו, צילומים נוספים ועדכונים על מעללי האומנותיים ניתן לראות כאן.

11. כמו שהנקודה הקודמת מראה, אני נותנת שמות להרבה מהדברים האהובים עליי.

 

לדעתי המם הזה הגיע כבר לכל בלוג שאני מכירה, אז אני רק אציע אותו לנגה מאור נגהות. שיהיה לכולכם סוף שנה מוצלח 🙂

3 comments on “עשרה דברים שלא ידעתם עליי”

  1. הו לא, לא, לא. איבדת אותי כבר בסעיף הראשון. מספרים אי זוגיים? איך אפשר לאכול במבה בדרך אחרת חוץ מזוגות-זוגות?!

השאר תגובה