למה, בעצם, תמיד נותנים ארנב כדוגמא לחיה צמחונית?

מי, אני?

כלומר, כן, הם אוכלים ירקות. היה לי ארנבון שאהב מאוד ענבים ולצפות בו אוכל היה מקנה לו, בימים אלו, מעמד קרוב למעמדו של חתול אינטרנט, צמחוני כמובן. אבל עדיין, חיות צמחוניות רבות יש בעולם…

בכל מקרה, יצא שכפי שנראה לי הזכרתי קודם, בנובמבר לא אוכל בשר. מה שהתחיל כצמחונות מסתמן להיות פסקטריות (פסקטריות? פסקטריה?). הכיצד, בעצם?

אני לא אדם צמחוני. חשבתי על זה מספר פעמים, והגעתי למסקנה שאם הייתי צמחונית הייתי כבר נהיית טבעונית-שאוכל-דגים או משהו כזה. כל הנושא קצת בעייתי בעיני. ברור לי שיש בעיות בתעשיית הבשר והחלב כיום. ברור לי שמעורבת בה אכזריות.  ברור לי שצריכה לא מבוקרת וגידול כה מסיבי של בשר פוגע בבעלי חיים ואדם. על כל הנ"ל, במשך שנים, בערך מאז גיל חצי שנה, הנני קרניבורית.

עצלנות זו הסיבה האוטומטית ביותר (שבעיקר צמחונים לוחמניים משתמשים בה כנגד קרניבורים). למה להיות צמחונית כשאפשר לא? למה להסתבך עם מאכלים כל הזמן? למה להכניס את עצמי למצב בו אני אשב חסרת מעש בארוחות משפחתיות? בחיי היום יום, כיאה לסטודנטית דלת אמצעים, אני לא טורחת בכלל לקנות בשר. עצלנות אולי רלוונטית לאותם סופי שבוע אצל אמא, או באמת לאכילה בחוץ. אבל זו לא סיבה טובה במיוחד והיא לא נוכחת כל כך בחיי. באמת שלא קשה לי בלי בשר.

אולי זו פשוט העובדה שאני מאמינה שבאמצעים אחרים, אכילת בשר הייתה יכולה להיות לגמרי בסדר – אני לא חושבת שיש בעיה מהותית באדם שאוכל בשר. לא הייתי נמנעת מלצוד את הבשר שלי בעצמי, למשל, אם הייתי צריכה. אולי קל לי להתמודד עם חוסר הטבעיות שבמצב הנוכחי בגלל שאנחנו חיים חיים כל כך לא טבעיים מלכתתחילה.

 

חודש בלי המבורגר עלול להפוך אותך לאדם אחר, חגב.

 

ועם זאת, פסקטריות בנובמבר. הכיצד?

מדובר בעצם בסוג של הסכם. צמחונות מצידי, גמילה מעישון סיגריות של ידיד. הוא סיפר לי פעם שזה הדבר היחיד שגרם לו להצליח להפסיק ולו לזמן מה, וחשבתי לעצמי – גם הזדמנות טובה לבחון את העניין, וגם תוצאה טובה באופן כללי. סיגריות זה די בלאי בעיני, נזקים בריאותיים וכו. אז, בינתיים שישה ימים וסופרים.

הדבר הראשון שהבחנתי בו הוא כמה אני לא שמה לב בכלל, בכל הנוגע לדגים. אולי בעקבות העובדה שבדת זה לא נחשב בשר, פשוט מצאתי את עצמי אוכל כריך טונה בלי לחשוב פעמיים. בשר שמתי לב מצוין – כולל התמודדות (שאני די גאה בה) מול ממולאים מבית אמא – עזרה מאוד העובדה שהיא קיבלה את העניין, אולי לא בהבנה אבל לפחות בהכרה שאני די נחושה בעניין (פלפל ממולא נהדר נטול בשר, מתכון בהמשך כשאני אכין לבד).

הדגים היוו אתגר. מסתבר, שהרבה יותר קשה לי לוותר על סלמון טוב מאשר על בשר בקר. אולי, שוב, מדובר בעניין מחשבתי – אני גם רואה פחות בעיה באכילת דגים ובעיקר פירות ים למיניהם כמו צדפות וכו.

 

הידעתם? מאכל נפוץ בברצלונה הוא ארנבת בשוקולד מריר.

 

בכל מקרה, זה השבוע הראשון. נראה איך יתקדם מכאן. האם אשבר תחת לחץ חברתי? האם אצתמחן לצמיתות? האם אזנח מוצרי חלב בכלל וגבינת עיזים (נסו כריך גבינת עיזים, אגסים, אגוזים ו/או צימוקים. זה מצוין.) ושוקולד איכותי בפרט? ימים יגידו. בכל מקרה, לי מעניין בינתיים.

4 comments on “על ארנבים וחיות אחרות – אתגר צמחונות”

  1. בתור מי שהיה צמחוני במשך 13 שנים, אני חושב שצריך להיות טמבל כדי לא לראות שתעשיית הבשר, והמזון בכלל, היא זוועה.

    מצד שני, זוועות כאלו וגרועות אף יותר קיימות בכל מערכת אנושית. כל מה שיש לנו היום מגיע מניצול ושעבוד מוחלט של יצורים חיים, בעלי חיים ובני אדם. זה כולל את המזון שלנו, המים שלנו, הבגדים שלנו, הבתים שלנו, הביטחון שלנו, הזכויות שלנו והחובות שלנו. לאן שלא תפני, את מנצלת מישהו.

    וככל הנראה אני אדם אגואיסט, אבל אני חי רק איזה שבעים, שמונים, מאה שנה אם יהיה לי מזל. נראה לי שאם אני אקח כמלחמה אישית כל זוועה שמתרחשת בעולם, לא יהיה לי זמן לנשק, לחבק ולאהוב אנשים שקרובים אליי. וזה, גיליתי, הרבה יותר כיף מלהדביק על עצמי פוסטר ולצעוק בכיכר העיר.

    אה, חוץ מזה, ירקות זה תמיד בריא, אז בכל מקרה זה לא שיש לך מה להפסיד 🙂

  2. בתור צמחונית אני מברכת על ההחלטה שלך. כשהתחלתי להיות צמחונית זה היה מסיבות אידיאולוגיות, כך שלקח לי קצת יותר מחודש – שנתיים אולי – עד שהפסקתי לרצות לאכול בשר. ז'תומרת, לא אכלתי, אבל התגריתי מריח של קבב, למשל. אחרי שנתיים כבר לא רציתי להתקרב לבשר. אז כנראה שאחרי חודש לא תצטמחני לגמרי. אבל גם אם תקצצי בצריכת הבשר שלך, תעשי חסד גדול עם הבשר.
    ולגבי דגים, יש צמחונים שאוכלים דגים = fishetarians.

השאר תגובה