לפני שנתחיל, הנה משהו אופטימי כדי לאזן את הפסימיות הכללית של הפוסט הזה.

נראה סביר, נכון? זה כי זה מוויקיפדיה.

עכשיו, מספר עובדות חשובות לגבי המטבח בדירתי.

האחת, הוא כשר. חשוב לי שהמטבח שלי יהיה כשר כי יש לי לא מעט חברים דתיים שאני רוצה לארח מתישהו, וכי אני רגילה למטבחים כשרים אז זה ממש לא מפריע לי.

השנייה היא שאין לי תנור. אין לי אפילו טוסטר אובן.

ניתן להבין איך שני אלו, בעיקר השני, מצמצמים את אופציות הבישול שלי, בעיקר עד שאני אשיג תנור. אבל לא אחת כמוני תירתע מניסיון להכין משהו לא משעמם לאכול, וכך אירע מקרה שבשבוע שעבר ניסיתי להכין ניוקי. לא, לא את הניוקי עצמו. בוא לא נגזים. בפעם האחרונה שניסיתי את זה, ובכן… מזל שהייתה לי תוכנית גיבוי (שכשלה, אבל הייתה אכילה ברמות מסוימות). הלכתי לסופר הקרוב למקום מגורי וקניתי מצרכים לרוטב שנאמר לי שהוא טעים וניוקי של אסם. הוא היה פרווה. ניוקי אמור להכיל פרמזן. זה היה אמור להוות נורה אדומה וזה אכן היווה, והתעלמתי ממנה בעליצות, כולי תקווה לאוכל לא משעמם. הכנתי ניוקי מוכן בעבר, והייתי מרוצה מאוד. הפעם, ניסיתי ברוטב שאינו עם שמנת.

התחלתי לחתוך בצלים לרוב לרוטב. פעם שעברה שחתכתי בצל, הידיים שלי צולקו בריח בצל לכמעט שבוע. החלטתי לנסות משהו קצת מייגע ולכסות אותן בשקית ניילון. עבד היטב, מומלץ בחום.

הרוטב עצמו לא יצא משהו, ולכן לא אטרח לספר עליו. הוא לא היה מיוחד במיוחד, עגבניות קצת צ'ילי בצל פטריות עגבניות וכו, ושפכתי בטעות הרבה יותר מדי צ'ילי שבדיעבד מסתבר שלא הצלחתי להוציא כמו שצריך. חריף מאוד, ולא משהו. בכל מקרה, ניתן לדמיין שהיה אמור לצאת לי משהו בסגנון הזה:

נראה סביר נכון? זה בגלל שזה מבנק תמונות חינמיות.

הניוקי עצמו אישר את הנורה האדומה של קודם. הוא אמור לצוף, אתם מבינים. הנה הניוקי לאחר 4 דקות הבישול המובטחות מאחוריי האריזה:

ילדים יקרים, עזרו למצוא את הניוקי בתמונה וצבעו אותו בצבעים עליזים

לא אלאה אתכם בתהליכים. אבל הניוקי היה די דוחה ואפילו הריח לא משהו. אראה לכם את התוצאה העגומה:

טושטש מפאת התחשבות בציבור. לפחות העגבניה נראית בסדר.

מסקנות:

1. לא אקנה עוד ניוקי של אסם. הכנתי בעבר של חברות אחרות ויצא בסדר, אבל זה היה נוראי.

2. עגבניה זה אחלה פרי

3. כשהזמנים קשים, עדיף להכין אלפרדו

4. בהחלט יש מצב שאקנה כפפות ניילון להגן על עצמי מריח בצל באופן יותר נח

5. ממש צריכה לקנות צלחות אמיתיות…

 

דבר אחרון – יום שני בערב, הפגנה נגד חוק האברכים. זה חשוב מספיק בעיני כדי לציין את זה כאן. אירוע בפייסבוק כאן או כאן. אני מודה שלא ממש הבנתי את ההבדל…

 

5 comments on “לא אעשה את זה בבית”

  1. טוסטר-אובן זה דבר מומלץ. די קל מצוא כזה במחיר ששואף ל-100 ש"ח מלמטה, וזה בהחלט משפר את רמת התזונה במקומות שאינם הבית.

    • א. את פארשית. כמה פעמים הצעתי לך את הטוסטר אובן הישן שאנחנו כבר לא משתמשים בו? מספר פעמים. משל.

      ב. ניוקי עושים (בד"כ) מתפוחי אדמה, וממש לא חייבים להכיל פרמז'ן.

      ג.בסופרים הסמוכים למקום מגורי ניתן למצוא שוב עגבניות באזור החמישה שקלים לקילו, היאח. אכן מדובר באחלה פרי.

      ד. סיפרתי לך פעם על המתכון החביב עלי לימי צרה ומצוקה לרוטב פסטה? הנה הוא:
      1. ממיסים חצי קוביית תיבול בזיליקום של קנור בכמה כפות שמן זית. (אפשר לחמם את השמן טיפ טיפה במיקרו, להמסה קלה).
      2. מערבבים עם הפסטה.
      3. אוכלים.
      נסי ותהני.

      • זה היה לפני שהיה לי איפה לשים אותו. עכשיו את בנתניה, ואני מקווה לקבל אחד מירושלים. לא שאני לא אקפוץ לנתניה מתישהו בלי קשר 🙂

        וכן, וודאי שהמרכיב המרכזי הוא תפוחי אדמה. אבל נהוג ביותר לשים פרמז'ן גם כן.

        יש לי רתיעה כלשהי מתיבוליות… אבל אין לדעת, אולי כניעתי מהירה מכפי הצפוי.

  2. איזה פוסט מלבב. כתוב כ"כ יפה. ניסיתי לדמיין אותך עומדת במטבח שלך עם כפפות וחותכת בצל. לא הצלחתי. מצד שני, אולי אין לי את היכולת לדמיין דברים שלא ניסיתי.

השאר תגובה