אתחיל בטרוניה על משהו שאפילו לא אתן לו את  הכבוד להיות בכותרת של הפוסט הזה.

סופגניות.

סופגניות, ותודה לוויקיפדיה. הסופגניה שלי, שקניתי בפרץ של חולשה (מאפיה מול הבית זה לאו דווקא טוב), נעלמה באופן מחשיד לפני שהספקתי לצלם אותה. הממ.

התחילה מעין אופנה כזאת להתחיל למכור סופגניות ברגע שחגי תשרי נגמרים. למה? אני משערת שבגלל שסופגניות זה מגניב וטעים ושווה קנייה וכסף וכאלה. אני לגמרי מסכימה עם מגניבותן של סופגניות. אבל בחשוון? זה לא לעניין. מה קרה ללחכות לסופגניה, לשמוח כשהיא מגיעה, להרגיש איזו יחודיות, משהו? למה אי אפשר פשוט למכור דונאט ולא סופגניה עד שמגיעה תקופת חנוכה? ואז, אגב, אני אשמח לקבל את הסופגניות האיכותיות שלי בגודל נורמלי, לא את שלושת הסנטימטרים שרולדין,למשל, מציעים בשנים האחרונות. ולא, לא אכפת לי קלוריות. תודה. בעיקר אם באמת היו סופגניות רק בחלק קטן מהשנה.

אוף.

שנית, אני שמחה לבשר שנתקלתי בגרנולה הטעימה בעולם*.

גרנולת רפאל עם חלבה ותמרים, מדגמנת במקום הקבוע מעל למקרר. Om nom nom.

כבר זמן מה שאני צורכת גרנולה. כשמתרגלים לזה עם יוגורט זה הופך לשגרת יום כזאת, וזה כיף שיש בבית. יש המון סוגים והמון חברות שמייצרות וקל למצוא גרנולה פשוטה בכל סופר אפשרי. יש אפילו באריזות של קילו אצל מוכר החגורות בשוק מחנה יהודה. ברצינות**.

את הגרנולה של רפאל מצאתי במכולת שמול ביתי. היא אורגנית, אבל לא בגלל זה קניתי אותה. בהתחלה קניתי אותה כדי לנסות משהו חדש ולנסות לפנק את עצמי – במחיר של 24.90 ל-350 גרם הייתי משוכנעת שזה יהיה קטע חד פעמי. הטעם הוכיח לי אחרת. היא מגיעה בשקית נייר חומה, שזה כבר חמוד. בצד יש כיתוב של "אנחנו שמים בגרנולה שלנו רק דברים שאפשר לצייר" והכל בפונט נהדר ומתאים להפליא (כן, פונטים זה חשוב!), עם ציורים וכיתוב של… כל מה שהם שמו בגרנולה (ואהבה. שאולי הם גם שמו בגרנולה, אבל על הקיטשיות של זה אני מוותרת רק כי השאר כל כך מוצלח.).

החלק הטוב באמת מתחיל כשפותחים את השקית ושואפים מהריח הנהדר שבוקע מהשקית, ומגיע לשיא בטעם (שצריך להגן עליו היטב ע"י סגירה מוצלחת של השקית) ובפריכות. תמרים. גרעיני חמניות. וחלבה. הו, חלבה… זה רק חלק ממה שיש שם. וזה, הו כל כך טעים…. אני אנסה מתישהו גם טעם אחר, בינתיים, אני חוששת שאני מכורה.

———————————————————————————————————————————————————-

* אתם מוזמנים להפנות אותי לדוגמאות סותרות. אני לא חושבת שיש דבר כזה יותר מדי סוגים של גרנולה מצוינת.

** היא עולה בערך 28 ש"ח לקילו, ומקורות מהימנים מסרו לי שהיא סבירה לגמרי אבל לא טעימה במיוחד. כמו כן, על האריזה יש תמונה שנראית כמו הכלאה של רב וג'יני. חיסרון או יתרון? לא ברור.

2 comments on “גרנולה!”

השאר תגובה